היקף תופעת ההתעללות בילדים בישראל גבוה במאות אחוזים מכל מה שהיה ידוע עד כה. הילדים פוחדים ומתביישים לדווח ואם הם מדווחים, זה למשפחה או לחברים, אך לא לאנשי מקצוע.
מחקר חדש שייחשף היום בועדה לזכויות הילד בכנסת מעלה כי כמעט כל ילד שני בישראל, 48.5 אחוזים מהילדים, חוו פגיעה כלשהי, פיזית, מינית, רגשית, הזנחה או חשיפה לאלימות במשפחה.
מדובר במחקר תקדימי וראשון מסוגו בישראל הבודק את היקף התופעה של התעללות בילדים בפעם הראשונה.
המחקר בוצע בקרב מדגם ארצי מייצג של ילדים בגילאי 12 (כיתה ו'), 14 (כיתה ח') ו 16 (כיתה י') במגזר היהודי ובמגזר הערבי. בסך הכל נכללו במדגם 8,239 ילדים יהודים ו 2,274 ילדים ערבים.
הפגיעה הנפוצה ביותר אותה חוו הילדים היתה פגיעה רגשית, עליה העידו 27.8 אחוזים מהנשאלים. 17.6 אחוז דיווחו כי נפגעו מינית ו-14.1 אחוז חוו פגיעה פיזית. בין 14 ל-15 אחוזים דיווחו על הזנחה, פיזית או רגשית, ו-8.6 אחוז מהנשאלים דיווחו כי נחשפו לאלימות במשפחה. הנתונים חמורים בהרבה במגזר הערבי, שם דיווחו 67.7 אחוז מהילדים על פגיעה כלשהי שעברו.
מרבית הילדים ציינו כי במקרה ונפגעו, יספרו על כך לאחד ההורים לאחר מכן לאחים או לחברים.
בעדיפות רחוקה ציינו הילדים כי ידווחו לאנשי מקצוע: 38.5 אחוז ציינו כי היו מסכימים לדווח למורה/יועצת, 24 אחוזים לרופא/אחות, ורק 18.2 אחוז היו משתפים בכך את העובד/ת הסוציאלי/ת. 63.3 אחוז מהילדים טענו כי לא היו מספרים לעובדים סוציאלים בשום אופן על פגיעה שעברו.
את המחקר ערכו המרכז לחקר החברה באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' צבי איזיקוביץ' ופרופ' רחל לב-ויזל, בשיתוף עם משרד החינוך וביוזמתה ובמימונה של חברת "טראיינה" בראשותו של מר גיל מנדלזיס,.
עד היום לא נערך בישראל מחקר בהיקף דומה ובעדות ישירה מפי הילדים עצמם. הנתונים אודות התעללות בילדים בישראל עד כה היו מבוססים על מקרים מדווחים בלבד לרשויות ועל מידע שהתקבל מהרשויות עצמן.
המחקר הנוכחי מביא לראשונה בישראל מידע עדכני אודות התופעה, ובכך הוא מקדם את מדינת ישראל למקום טוב יותר באיסוף נתונים על ילדים בסיכון, כפי שנהוג במדינות רבות אחרות בעולם.
המחקר ייחשף הבוקר בישיבה מיוחדת של ועדת זכויות הילד של הכנסת בראשותה של חה"כ אורלי לוי-אביקסיס לציון יום זכויות הילד הבינלאומי.
ח"כ אורלי לוי אבוקסיס, יו"ר הועדה לזכויות הילד מסבירה כי "ממצאי המחקר שייחשף ביום הילד הבינלאומי (יום שלישי הקרוב), ידירו שינה מעיניהם של כל מי שייחשף לנתוניו. הפער העצום, בין הילדים הנפגעים המדווחים לרשויות לבין הילדים הנפגעים בפועל- כפי שבא לידי ביטוי במספרים העצומים- הוא פער שלא ניתן להכיל".
היא ציינה כי "המחקר, יביא לראשונה מידע על ההיקף הגדול של הילדים הנמצאים במצב סיכון בישראל. ממצאי המחקר, יציפו על פני השטח, תמונת מצב מדאיגה ומטרידה שיש לתת עליה את הדעת. כיו"ר הועדה לזכויות הילד לא אאפשר לממצאים כה חמורים אלו לעבור לסדר היום."
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן אמר כי "מדובר ב"רעידת אדמה"- לא פחות. מתברר כי מה שידענו עד היום בעניין התעללות בילדים הוא רק קצה של קרחון. כל המערכות והגורמים העוסקים בנושא צריכים יהיו להערך מחדש ובאופן שונה לחלוטין כדי להגיע לילדים הנאלמים והנעלמים".