שאלה: בעלי התחיל עבודה חדשה לפני כחודשיים. מאז שהוא התחיל את העבודה הזו - אני מרגישה יותר ויותר מרוחקת ממנו.
יש לו פחות זמן בשבילי, הוא חוזר מאוחר ובשעות לא קבועות, גם בטלפון הוא פחות זמין ובקושי יוצא לנו לדבר. בשבתות, כשהוא יותר פנוי ורוצה לדבר אני מרגישה שלי כבר אין חשק לדבר איתו... אני לא יודעת מה לעשות, ורק חוששת שהמצב הזה יחריף עוד יותר.
תשובה:
שלום לך שואלת יקרה. הרגשתי בדברייך הרבה כאב. כאב על הבדידות שאת חשה, ועל תחושת הריחוק מהאיש שיקר לך מכל. בדברייך הסברת את הסיבה לריחוק שאת חשה והיא חוסר הזמן המשותף.
אני חושבת שזוגות רבים יוכלו להזדהות עם סוגייה זו, אשר מביאה להתמודדויות שונות. מהניסיון שלי אני רואה כי זמן משותף הוא מרכיב משמעותי בתחושת הריחוק או הקרבה. לא מזמן אמרה לי אישה שיש פעמים שהיא מרגישה כעס על בעלה ולא ברור לה מדוע. כשהיא מתבוננת לעמוק בתוך רגשותיה היא מגלה שכעס מסוג זה עולה בעקבות חוסר זמן משותף. כאשר עוברים מספר ימים בהם הם בקושי נפגשו, מתעורר בתוכה כעס פנימי לא מוגדר.
כל זוג זקוק לזמן ביחד. גם זמן איכותי, אבל גם זמן כמותי.
אני מבינה שהעבודה החדשה של בעלך, הובילה לשינוי משמעותי בכמות הזמן שלכם ביחד, ובזמינות שלכם אחד לשני במהלך היום. שינוי זה הוא לא קל, כמו שתיארת. והוא דורש מכם הסתגלות ולמידה מחדש איך לחיות במציאות הקיימת מתוך קרבה ושיח ולא מתוך ריחוק וכעסים.
בשאלתך העלית מספר נקודות שדורשות התייחסות וליבון משותף שלכם. אחת הנקודות היא העובדה שאינך יודעת מתי בעלך יחזור הביתה. עם כמה שזה קשה כשהבעל מגיע מאוחר, בכל זאת יותר קל להתמודד עם זה כאשר ידוע מה תהיה אותה שעה. אך במצב כמו שתיארת, כשאינך יודעת מתי יגיע, סביר כי יותר קשה לך לתכנן את הזמן שלך, לקבוע לעצמך איך יראה הערב שלך ולחוש סדר ובטחון בתוכך. החוסר וודאות הזו מקשה ומסרבל עוד יותר.
אינני יודעת אם ישנה אפשרות לתכנן מראש את שעת הגעתו הביתה, אך חשוב כי בעלך יבין את הקושי הזה, וינסה, כמה מוקדם שיתאפשר לו, לעדכן אותך לגבי שעת החזרה הביתה מדי יום.
כתבת בשאלתך נקודה מעניינת. תיארת כי כאשר לבעלך יש זמן ורצון לשוחח, לך כבר אין חשק. את מסוגלת להתבונן פנימה ולחשוב מדוע את מרגישה כך? אני חושבת שזו התבוננת חשובה שלך עם עצמך.
עם זאת ומבלי להכיר אותך, נדמה לי כי תחושה זו קשורה לחוויית האכזבה הכללית שלך מהמציאות. בעלך אינו זמין לך כמו בעבר, חוזר מאוחר, ויתכן שגם כשהוא כן רוצה לדבר את מרגישה שהוא עסוק או עייף או לא פנוי מספיק. מציאות זו עלולה ליצור בתוכך אכזבה פנימית שמגבירה את הריחוק שהצגת.
כל אדם רוצה להרגיש ששותפים לו ברגשותיו ושהוא אינו בודד. בייחוד נשים שעל פי רוב זקוקות עוד יותר לשיתוף הרגשי, ובפרט לשיתוף מצד הבן זוג. ייתכן כי כתוצאה מהמציאות שהשתנה את סוחבת בתוכך תחושה פנימית של בדידות וחוסר הבנה מצד בעלך. מצב זה מביא לכך שכבר קשה לך להיפתח ואין לך חשק לשתף גם בזמנים בהם בעלך כן פנוי ורוצה בקרבתך, כיוון שבתוכך ההרגשה שבסופו של דבר, במשך השבוע הוא לא ממש איתך.
אני מאוד יכולה להבין אותך, אך כפי שכתבתי בתחילה חשוב לחפש יחד דרכים להתמודד עם המציאות החדשה, לחזק את ההבנה ולא לוותר על הקרבה.
ראשית, חשוב כי תסבירי לבעלך את רגשותייך ואת התחושות שעוברות עליך. תשתדלי להסביר זאת מבלי לתת לו לחוש אשמה, אלא מתוך הצורך שלך להרגיש קרובה אליו טכנית ונפשית.
שנית, אל תוותרי על זמן איכות. גם אם אין לכם הרבה זמן בכמות, אתם מוכרחים להרגיל את עצמכם לזמן של איכות. ליציאה זוגית פעם בשבוע, לערבים שקטים (אפילו מאוחר..) בבית כשהפלאפון מכובה, להליכות משותפות, לימי שישי (אם הוא לא עובד..) משותפים, לשבתות איכותיות יחד, וכמו כן- לחופשות זוגיות שיכולות לתת כוח ולמלא את המצברים של שניכם.
אני בטוחה כי גם בעלך זקוק לזמן הזוגי המשותף. וגם לו לוקח זמן להסתגל למציאות החדשה. אני מתארת לעצמי שההחלטה על העבודה החדשה הייתה משותפת, וכעת צריך להמשיך לחשוב יחד איך לשמור על הזוגיות וההרגשה הטובה מבלי לתת למצב להידרדר חלילה.
כל התחלה חדשה היא קשה. אני מאמינה כי ככל שתסתגלו למציאות החדשה, שתדברו עליה, שתבינו את הקשיים הכרוכים בה ותחפשו יחד פתרונות, תוכלו להסתגל לשגרה מתוך כוח וקרבה.
אל תוותרו, זה הכי חושב. אל "תתרגלו" למציאות של ריחוק, כי בסופו של דבר, החיים שלכם, המשפחה והזוגיות הם הדבר העיקרי והחשוב ביותר בחיים.
במידה ואינכם מצליחים למצוא את הפתרונות ולגשר ביחד על המצב, אולי כדאי לפנות לייעוץ חיצוני קצר, שיסייע וידריך.
אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים".otsarpnimi@gmail.com