אחד המשפטים הבולטים שנשמעו השבוע בשיח סביב ההסכם ההולך ונרקם בין המערב לאיראן הוא "עדיף בלי הסכם מאשר עם הסכם גרוע".
את המשפט הזה, מזכירה לנו ד"ר אמילי לנדאו, ראש פרויקט בקרת נשק במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר לראשונה דווקא מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ולא נתניהו כפי שנדמה. אם אכן שני הצדדים מסכימים לעיקרון הזה, לא ברור איך התגלעה לאחרונה המחלוקת החריפה בין ישראל לארצות הברית סביב ההסכם.
בראשית השבוע נראה היה שהישראלים יכולים לפלוט אנחת רווחה עם הדיווחים שהגיעו מז'נווה על סירובם של האיראנים לחתום על ההסכם. אבל מהר מאוד הבהירו הצדדים שבכוונתם להתכנס שוב ולהמשיך במאמצים שיובילו לחתימה על הסכם. ד"ר לנדאו מתריעה מפני מה שנראה כעוד צעד טקטי במשחק האיראני, שכל תכליתו לדבריה היא משיכת עוד קצת זמן הדרוש לרוחאני ואנשיו בדרך ליכולת הגרעינית.
"האיראנים ינצלו כל פרצה"
"אין לכל מי שלא נמצא בסוד העניינים את הפרטים האמיתיים, והדבר מקשה עלינו להגיב לפרטים. אנחנו ניזונים מפתיתי מידע", מדגישה ד"ר לנדאו כשהיא מתבקשת להסביר מה בהסכם הנרקם גורם לראש הממשלה נתניהו לצאת למלחמת חורמה חזיתית ופומבית גם מול הבית הלבן.
טבעם של הסכמים ההולכים ונרקמים, מסבירה לנדאו, הוא שפרטיהם משתנים כמעט מרגע לרגע על גבי הטיוטות שנכתבות ומושלכות בזו אחר זו לפח האשפה. עם זאת, כשהיא מנתחת את דבריו התקיפים של שר החוץ הצרפתי ואת הסתייגויותיה המשמעותיות של ארצו מההסכם, מגיעה לנדאו למסקנה שהמתווה ההולך ונרקם מדאיג מאוד, כלשונה. אם כי גם היא "מקווה שבעקבות הביקורת הצדדים שינו כמה סעיפים, כמו הסעיף לגבי המתקן באראק".
"אם האיראנים מתחייבים שלא להפעיל את מתקן המים הכבדים אבל יהיה מותר להם להמשיך את העבודות במתקן, הדבר שקול לכך שהם לא הסכימו לשום דבר, כי ממילא הם לא התכוונו להפעיל את הכור בששת החודשים הקרובים משום שהוא עדיין לא מוכן. הדיווח הוא שהוא יהיה מוכן רק במחצית השנייה של 2014, כך שהתחייבות שלא להפעיל אותו בחודשים הללו היא התחייבות ריקה מתוכן. בנוסף לכך, אם יש הרשאה להמשך עבודות הבנייה שם, אז מה עשינו? הרי זה בדיוק מה שהם התכוונו לעשות בתקופה הקרובה. אלה דברים שמכניסים אותם להסכם ונראים כאילו האיראנים מסכימים למשהו, אבל איזה ערך יש להתחייבות שלהם שלא לעשות משהו שממילא לא התכוונו לעשות אותו? כשאני קוראת דברים כאלה זה מאוד מטריד אותי".
סוגיה נוספת שמטרידה את ד"ר לנדאו היא סוגיית הצנטריפוגות מדור מתקדם, אותן צנטריפוגות מהירות המסוגלות להעשיר אורניום במהירות גבוהה פי ארבעה וחמישה מהצנטריפוגות המוכרות. הדו"ח האחרון של הסוכנות לאנרגיה בינלאומית ידע לספר על התקנה של אלף צנטריפוגות כאלה בנטאנז, וכעת נערכים שם לניסויים ראשוניים עם אורניום כדי לבחון את יעילותן. "קראתי שהאיראנים הסכימו שלא להעשיר אורניום, אבל מה עם שלב הניסויים? האם ההסכמות כוללות ויתור על הניסויים?" שואלת לנדאו ומבהירה: "ייתכן מאוד שהוויתור שלהם על ההעשרה הוא לא ויתור כלל, משום שממילא יש צורך באותם ניסויים מוקדמים לפני ההפעלה הלכה למעשה. הפרטים הללו מאוד חשובים. איראן תדע לקרוא כל סעיף וסעיף בהסכם ולנצל בו כל פרצה. אם לא יהיה כתוב שאסור לה לערוך ניסויים - היא תבצע אותם".
ד"ר לנדאו קובעת כי האפשרות שהצדדים יגיעו להסכם שאיננו הסכם סופי מטרידה מאוד. לדבריה, גם אם נראה למעצמות המערב שהקפאה של שישה חודשים היא הישג חשוב בדרך להסכם שיושג בתקופה זו, הרי שמבחינת האיראנים כל עוד לא כל הפעילות מופסקת לחלוטין - תימשך העשרת האורניום ברמה נמוכה. העשרה זו תגדיל את מאגרי האורניום האיראני וגם היא מדאיגה, בעיקר נוכח הצנטריפוגות המהירות שתאפשרנה העשרה מהירה מאוד ברגע שבו תצא ההוראה מטהרן.
את עיקר חששותיה מבססת ד"ר לנדאו על ניסיון העבר. היא מזכירה כיצד גם לאחר הסכם חלקי להשהיית פעילויות להמרת אורניום, המשיכה איראן לקיים ויכוח מול האירופים אם אכן נשמרים התנאים אם לאו, כאשר כל תכליתו של הוויכוח הייתה רווח של זמן להמשך התהליך הגרעיני. "רוחאני עצמו, שהיה אז הנושא והנותן מול האירופים, אמר במפורש: 'ניצלנו את הזמן לקידום התוכנית שלנו'. זה הניסיון שאנחנו כבר יודעים עליו. לא מדובר בספקולציות, שיש מי שמאשים בהן את נתניהו כמי שרוצה לסכל הסכם בכל מקרה. האיראנים מנצלים כל פרצה כדי לקדם את הפרויקט הזה".
"לצאת למערכת הסברה במערב"
לטעמה של לנדאו, על הקהילייה הבינלאומית להתמקד בשאלה מרכזית וכוללת אחת, והיא שאלת קיומה של החלטה איראנית לוותר על הכיוון הצבאי. "אם היא מקבלת החלטה כזו, אין צורך גם בשישה חודשים כדי להגיע להסכם. הבעיה היא שאיראן כנראה לא קיבלה החלטה כזו, ולכן הם מתמודדים במגרש הטקטי שבו השאיפה שלהם היא ויתור על המינימום מבחינתם בנושא הגרעין וקבלת המקסימום בנושא הפחתת הסנקציות. כל סיפורי החזרה שלהם להתייעצות הם חלק מהמשחק הטקטי הזה, שיעדו הוא שימור האופציה להגיע ליכולת גרעינית צבאית, שהם לא ויתרו עליה. זה המשחק שלהם ואיתו יש צורך להתמודד בנחישות".
כשהיא מתבקשת להתייחס לדבריו של מזכיר המדינה, ג'ון קרי, כלפי נתניהו ולפיהם פרטי ההסכם עדיין לא ידועים ולכן דברי נתניהו מוקדמים מדי, סבורה לנדאו כי מדובר בפוליטיקה שבין קרי ונתניהו. אך אם נרצה להתנתק מהאפיק הפוליטי הזה ולהתייחס לסוגיה באופן מקצועי בלבד, אומרת לנדאו, הרי ש"יש מקום לדאגה על פי הפרמטרים המקצועיים. אין ספק שאם למישהו יש התנגדות להסכם שמתגבש, ההיגיון הבריא אומר שהזמן הנכון להביע אותה הוא כאשר ההסכם בשלבי התגבשות. ברור שאם ההסכם יהיה מגובש, חתום וסגור יהיה ערך פחות לכל הסתייגות שמישהו יביע. מדובר בהיגיון פשוט בלי קשר לפוליטיקה".
את טענתו של מזכיר המדינה האמריקני שראש הממשלה אינו בקי בנתוני ההסכם המתגבש, דוחה סגן שר הביטחון, ח"כ דני דנון, שתוהה: "אני לא יודע למי להקשיב, למזכיר המדינה שאומר שאנחנו לא מכירים את הפרטים, או אולי לתת-מזכיר המדינה, הגברת וונדי שרמן, שאמרה שהכול גלוי בפני ישראל... מה שאנחנו יודעים בוודאות הוא שמתגבש כאן הסכם שהוא רע מאוד למערב ורע מאוד לישראל".
דנון עדיין אינו נואש מהזירה הדיפלומטית, ולטעמו על ישראל לפעול בקרב מעצמות המערב ולהסביר להן את משמעויות ההסכם "שהוא רע ולא מחייב את מדינת ישראל. צריך לעשות את זה עכשיו, עוד לפני שחותמים על הסכם. התחושה שלנו היא שבדיוק עכשיו, ברגע הקריטי, כאשר צריך לשמור על שיקול דעת ולהמשיך ללחוץ על האיראנים, יש התקפלות בצד מסוים של מדינות המערב ויש מי שממהר לחתום על הסכם".
תקווה לאפקטיביות של מהלך הסברתי בהול שכזה במעט הזמן שנותר למשא ומתן עם האיראנים, מקבל סגן שר הביטחון מעמדותיהן של כמה מדינות המתנגדות למהלך ומסכימות על כך שעדיף שלא יהיה הסכם כלל מאשר שיהיה הסכם רע. "הכיוון שאנחנו הולכים אליו הוא רע. מה אנחנו מקבלים בתמורה? האיראנים לא מפרקים את האורניום והצנטריפוגות, לא מפסיקים בניית מתקני העשרה ומתקנים נוספים. הם לא נותנים שום דבר בתמורה. צריך לבוא ולומר שזה לא הסכם. זו התקפלות".
דנון משוכנע שיש לישראל מה לפעול גם מעבר לזירה הדיפלומטית, שבה נראה שישראל נסוגה הרבה מאוד צעדים אחורה מאז הצלחתו של נתניהו לגייס את העולם למלחמת הסנקציות מול איראן. היה השבוע מי שתהה אם ישראל תוכל לשגר מטוסים אמריקניים לשמי איראן לביצוע משימה שהממשל האמריקני מתנגד לה, ולסגן שר הביטחון התשובה ברורה: "מדינת ישראל הוכיחה כבר בעבר שהיא יודעת לקבל החלטות גם כשהן לא פופולריות. גם כשהפצצנו את הכור בעיראק עם מטוסים אמריקניים זכינו לגינוי מארה"ב ומהאו"ם, ועשר שנים לאחר מכן קיבלנו מכתבי ברכה מהאמריקנים. מכיוון שאנחנו חיים פה אנחנו מבינים את הסכנה טוב מאחרים, ואנחנו צריכים לעשות מה שטוב למדינת ישראל".
מה שברור לנו כל כך, לא ידוע ולא ברור לאמריקאים?
"גם בתוך ארצות הברית יש קולות שונים, וכבר יש בקונגרס ובסנאט יוזמות חקיקה להחרפת הסנקציות. התחושה שלי היא שבגלל שהאיראנים נלחצו והראו נכונות לשבת ולדבר, האמריקאים ממהרים לחתום במקום להמשיך וללחוץ. כרגע הם פשוט הולכים לקראת צעד נמהר, אולי בעקבות התלהבות יתר מהתגובה האיראנית. לצערנו ראינו גם בעבר שמנהיגים חתמו על הסכמים גרועים. זה קרה גם אצלנו כשחתמו על הסכמי אוסלו והיו חגיגות וטקסים יפים. זה היה מרשים מאוד, עד שהכול התפוצץ לנו בפנים. אני חושש שאותו דבר יקרה גם בנושא האיראני, והסכם נמהר ולא אחראי יתפוצץ לנו בפנים".
גם דנון, כמו ד"ר לנדאו, סבור שזו בדיוק השעה להציף את ההתנגדות למהלך הנרקם מול האיראנים. "אם הולכים לחתום על הסכם והדרך היחידה לעורר את דעת הקהל היא לדבר בצורה פומבית וחריפה, צריך לעשות את זה. הרי אם נבוא בעוד שבועיים, יגידו לנו: לא אמרתם ולא הזהרתם שהדברים כל כך חמורים. לכן אני סבור שזה הזמן לומר את הדברים בצורה נחרצת ביותר".
דנון גם לא חושש מהשלכותיו של העימות הפומבי על היחסים עם הממשל האמריקני. "היחסים בינינו לבין ארצות הברית טובים ומצוינים ואינם תלויים במנהיג כזה או בתקרית אחרת. אפשר גם לא להסכים. הדברים לא יפגעו במערכת היחסים האמיצה שבינינו. יש בארה"ב מנהיגים שאני מדבר איתם והם מביעים תמיכה בעמדת ישראל בסוגיה הזו ומתנגדים להתקפלות".
"אין טעם לשתוק"
התנגדות לאופן שבו באה העמדה הישראלית לידי ביטוי הביע בכיר הליכוד, חבר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, שכתב השבוע בדף הפייסבוק שלו כי "אסור להתנגש עם ארה"ב בעניין ההסכם עם איראן". לדבריו, "עימות עם ארה"ב מנוגד לאינטרס החיוני של מדינת ישראל". עוד הוסיף וכתב כי "למרות שמדובר בעניין קיומי, יש לנהל את הדיאלוג עם האמריקנים בפורומים בילטראליים חשאיים בלבד. בהחלט יכולים להיות מצבים שבהם כבעלי ברית נסכים שלא להסכים, אך כל זה צריך להתנהל במסגרת היחסים המיוחדים של יחסי ישראל ארה"ב, בקונגרס, בסנאט ובבית הלבן".
עמדה זו לא מקובלת על פרופ' משה ארנס, מי שהיה בעבר שר החוץ ושר הביטחון של מדינת ישראל, בתקופה שידעה עימותים חריפים עם הממשל האמריקני, התקופה העכורה של ממשל בוש האב.
לטעמו של ארנס, בסוגיות קריטיות כאלה לביטחון מדינת ישראל, על ממשלת ישראל להבהיר את עמדותיה באופן נחרץ וברור כפי שעושה זאת ראש הממשלה נתניהו. "צריך להגיד את האמת כפי שהיא נראית לנו, ואת זה עושה נתניהו. לא מדובר בעימות שצריך להתחמק ממנו אלא בחילוקי דעות כנים בנושא מאוד חשוב, ואין טעם בשתיקה ובהתעלמות מהעובדה שפה כנראה הולכים לצעד מאוד לא נכון. איזו תועלת תהיה מכך? צריך להגיד את מה שאנחנו חושבים ונתניהו עושה את זה", אמר השבוע ארנס בריאיון לערוץ 7.
כשנשאל על המניע שמוביל את האמריקנים להסכם אשר מוגדר בפי רבים כהסכם רע, מעריך ארנס כי חששו של הנשיא האמריקני ברק אובמה נובע מדעת הקהל בארצו, הרואה במבצעים הצבאיים בעירק ובאפגניסטן סאגה מיותרת וחוששת מתסבוכת צבאית נוספת מעבר לים. "משום החשש הזה הם מדמים את המציאות כפי שהם רוצים שהיא תהיה ולא כפי שהיא באמת, אבל כל מי שמתמצא מבין שהמציאות הפוכה".
באשר להשלכותיו העתידיות של העימות הנוכחי בין וושינגטון לירושלים על יחסי המדינות, סבור פרופ' ארנס כי אם אכן ייחתם הסכם מול האיראנים ואכן יתאפשר להם להמשיך במרוץ הגרעיני "זו תהיה סכנה שיצטרכו להתמודד איתה ולהתעמת איתה, לא רק אנחנו אלא כל העולם". להערכתו, חתימה שכזו תישאר ברקע היחסים בין המדינות, אם כי הידידות בין המדינות תימשך ואיתה שיתוף הפעולה. לזאת הוא מוסיף ומדגיש כי "עוד לא הגענו לכך ונקווה שלא נגיע לכך, וטוב שהצרפתים עצרו את המהלך".