במכתב נוקב לנציב שב"ס, רב גונדר אהרון פרנקו, חושף אליהו ניסים, פעיל ב'אלמגור', את המחדל החמור שאלמלא הוא, יתכן וניתן היה למנוע את רצח החייל, תומר חזן, בספטמבר האחרון.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספר ניסים כיצד מקריאת כתב האישום של רוצחו של החייל, כתב אישום שהוגש ביום חמישי האחרון, עולה כי כשלים חמורים איפשרו העברת מידע בין אחיו של הרוצח לרוצח הן בטלוויזיה הפלשתינית המשודרת בין כותלי הכלא והן בביקורי משפחות.
בראשית דבריו מזכיר ניסים כי לפני כשנה וחצי נחתם הסכם בין השב"ס לנציגי המחבלים הכלואים ששבתו אז רעב. על פי הסכם זה יקבלו המחבלים שורת הטבות בהן ביקורי משפחות, איחודי תאים ועוד, ובתמורה יתחייבו שלא לעסוק בטרור מכל וכל. על פי ההסכם ברגע בו יעסקו אלה בטרור ,תבוטלנה ההטבות שניתנו להם באופן מיידי.
מכתב האישום שהוגש ביום חמישי האחרון נגד נידאל עמאר, הנאשם ברצח החייל תומר חזן הי"ד בספטמבר האחרון ליד קלקיליה, עולה כי עמאר פיתה את חזן להגיע עמו לשומרון, במטרה להשתמש בו כקלף מיקוח לשחרור אחיו, נור א-דין, הכלוא בישראל בגין תכנון פיגועי התאבדות.
ע"פ כתב האישום בסוף שנת 2012 דרש נור א-דין עמאר, במהלך ביקור בבית הכלא כי נידאל יחטוף חייל כדי לשחררו מהכלא הישראלי. בכתב האישום מצוטט האח הכלוא כאומר לאחיו שלימים היה לרוצח כי "אני רוצה גלעד שליט 2, אני רוצה שתחטוף חייל". על פי כתב האישום, נור א-דין ביקש מנידאל להחביא את החייל שיחטוף במערה "עדיף חייל חי, אבל אם צריך – תרצח אותו, העיקר שאשתחרר".
עוד מוסיף ניסים ומספר כי כתב האישום מתאר גם את הדרך בה עשה האח הרוצח שימוש בטלוויזיה הפלשתינית המשודרת בין כותלי הכלא על מנת לדווח לאחיו הכלוא כי המשימה קרובה להתבצע כפי שהתבקש. על פי הנטען נגדו בכתב האישום, בתחילת 2013 החל נידאל בתכנון הפיגוע. בין היתר עלה לשידור בתכנית "למענכם", המשודרת בערוץ הטלוויזיה הרשמי של אש"ף ובו העביר מסר לאחיו ואמר כי "מצב המשפחה טוב והעגל יהיה בקרוב בכלוב". לדבריו ציטוט זה אמור היה להדליק נורות אדומות גדולות ביותר אצל רשויות האכיפה האמורות לעקוב אחר התכנים המשודרים בפני המחבלים הכלואים. למרות זאת המסר התמוה, והכולל בתוכו יותר מרמיזה על האירועים המתרחשים, הועבר ללא פיקוח וללא בקרה.
במכתבו לנציב שב"ס תוהה ניסים כיצד זה לא מוצב לצד המחבלים הנפגשים עם בני משפחותיהם איש שב"ס דובר ערבית שיוודא שלא מועברים מסרי טרור כפי שהיה במקרה זה, וכיצד זה התבטאות רומזת הנמסרת דרך הטלוויזיה הפלשתינית לא מאותרת ולא נבדקת.
בדבריו הוא מזכיר כי בתכנית ההסתה הפלשתינית המשודרת בכלא הישראלי עולים לשידור בני משפחותיהם של מחבלים ומעודדים ומאדירים את אחיהם הישובים בכלא, כך שאם למישהו נדמה היה שתקופת השהייה בכלא תביא אותם למחשבה מחודשת על דרכם, הרי שהוא נכון להתבדות. בהקשר זה הוא מזכיר כי על פי נתוני 'אלמגור' לא פחות מ-183 ישראלים נרצחו בידי מחבלים ששוחררו על ידי ישראל במחוות ובעסקאות שונות.
במכתבו לפרנקו כותב ניסים: "איך ייתכן שאין האזנה לשיחותיהם של מחבלים אשר נאסרו בגין תכנון וביצוע פיגועי טרור חמורים, עד כדי כך שניתנת הוראה מפורשת ע"י טרוריסט לבצע פיגוע חטיפה של חייל צה"ל בתוך מתחם הכלא והדבר נעלם מאוזני ומעיני שירות בתי הסוהר? שאלה זו מתחזקת לאור העובדה כי ידוע למערכת הביטחון על פיגועי טרור רבים שיצאו לפועל, תוכננו ואורגנו על ידי מחבלים כלואים והביאו לאסונות כבדים ונפגעים בנפש. איך ייתכן שלמחבלים ניתנת האפשרות לצפות בשידורי ערוץ טלוויזיה בו נשמעת באופן קבע הסתה לטרור ואף עולה תוכנית דו שבועית המוקדשת להם, במסגרתה עולים לשידור בני משפחותיהם, כולל כאלה שנמנעו מהם ביקורים ע"י שב"ס, המברכים את המחבלים על "מעשי גבורתם"- פיגועי טרור ורצח אזרחים ישראלים? כיצד נעלם מאוזני מערכת הביטחון המסר "העגל יהיה בקרוב בכלוב" אותו העביר נידאל לאחיו באמצעות תוכנית הטלוויזיה?".
מעבר לבירור הפרשה והמחדל הכרוך בה, סבור ניסים כי על הציבור בישראל לתבוע ממערכת אכיפת החוק לבטל את הסכם ההטבות שנחתם עם המחבלים הכלואים לנוכח הפרתם את ההתחייבות שלא לעסוק בטרור מבין כותלי הכלא.