דיון סוער הבוקר (שני) בוועדת הכספים בסוגיית מפעל בריל המצוי בסכנת סגירה. הצבא מבקש להפסיק את ההתקשרות העסקית עם מפעל הנעליים בריל ולרכוש בכספי הסיוע האמריקאי נעלי צבא מארה"ב. באם תופסק ההתקשרות, התוצאה המיידית היא פיטוריהם של 120 עובדי הייצור של המפעל.

שטבון פתח את דבריו בהבהרה ומסגור לדיון, "קבוצת בריל לא מעניינת, העובדים הם אלו שמדאיגים. להם לא מחכה עבודה בהר חוצבים או ברמת חובב, ההייטק לא קורא להם. המשמעות היא שמחר בבוקר הם הולכים הביתה, יש לנו אחריות כלפיהם". 

שטבון התייחס לאספקט הביטחוני והדגיש כי "לייצור נעלי צבא בישראל יש חשיבות אסטרטגית קריטית. אני לא רואה איך במלחמה קצין הלוגיסטיקה מרים טלפון ואומר 'אובמה, אחי שלח לי 1000 במידה 43'. זה לא יעבוד, כלקח מלבנון השנייה יש חשיבות מכרעת בזמינות מיידית של נעלי צבא".

ח"כ שטבון התייחס למימד הערכי ואמר כי "רק בשבוע שעבר הצבא הציג נתונים מדאיגים על ירידה במוטיבציה לשירות קרבי. אם הצבא מעדיף נעל אמריקאית, שלא יבוא בטענות כלפי הנוער. יש כאן פשיטת רגל ערכית, שצבא העם יעדיף נעל זרה על פני נעל כחול לבן". 

גולת הכותרת של דבריו הגיעה בסיום, כאשר שלף את נעלי הבריל הצבאיות שלו. שטבון, כזכור, הוא רס"ן במיל' מסיירת אגוז ומשמש עד היום כסמג"ד קרבי במילואים. שטבון שלף את נעליו ואמר, "שאף אחד לא יספר לי סיפורים, עשר שנים רצתי עם הנעל הזאת כחייל, קצין ומפקד בסדיר. 10 שנים של לחימה בשטח, אפס תקלות. אם לטענת הצבא יש בעיות, אז תשפרו. אבל עשר שנים בסדיר ועוד חמש שנים במילואים – אני יודע שאלו נעליים מצוינות".