הוועדה לזכויות הילד בכנסת, דנה היום (שלישי) בגילוי מוקדם של ילדים לקויי-שמיעה ושילובם במערכת החינוך. בוועדה חשפה הד"ר שרה אינגבר מאוניברסיטת תל אביב, חוקרת ומומחית ללקויי-שמיעה, כי במחקר שערכה העלה כי רוב מוחלט של הנשים במגזר החרדי, אינן מגיעות לבדיקה נוספת של ילדיהן, כדי לוודא שאינם לקויי-שמיעה.
לדברי אינגבר "עם שיקום ואבחון מוקדם, אפילו לקוי-שמיעה יכול להתקדם ללא הפרעה בחיים. במחקר נבדקו השכלת ההורים, ההשתייכות מגזרית, מצב סוציו-אקונומי, כמות הלידות, וגיל האם. במגזר החרדי 60 אחוזים מהאימהות אינן מגיעות לבדיקה הנוספת, לאחר מספר ימים משחרור התינוק מבית החולים. הצוות הרפואי אמנם צריך להגביר את המודעות – אך ההורים הם הגורם המכריע בהחלטה".
ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) הוסיפה כי לקות-השמיעה היא חסם מרכזי להתפתחות הילד ולהשתלבות חברתית. "ככל שנגלה אותה מוקדם יותר נוכל לעזור מהר יותר וכל חודש שחולף הוא זמן יקר מאד שאובד לנצח. מלבד האחריות של ההורים יש אחריות גם של המדינה לספק מקסימום אפשרויות להורים". ח"כ אבי וורצמן, סגן שר החינוך הכריז על פתיחת מסע-פרסום להגברת המודעות של המדינה והמוסדות, וגם לעודד את ההורים והילדים להיבדק מוקדם ככל האפשר.
לדבריו, "ילד שלא אובחן כלקוי-שמיעה בצעירותו - יתמודד פי 10 מילד אחר עם שלל בעיות אחרות. נפעיל תכנית להגברת המודעות בכל המגזרים בשיתוף עם משרד הבריאות, כי הקב"ה ברא כל אחד עם אתגר משלו".
ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם וליד במשרד הבריאות הדגישה כי 93% מהילדים לקויי-השמיעה מאובחנים לפני גיל שלושה חודשים, אך היעד הוא לאבחן מוקדם ככל האפשר. "לפעמים הבדיקה מתארכת – כי יש לעשות בדיקה חוזרת".
חסיה בן ישראל, יו"ר סניף באר שבע של עמותת מיח"א לילדים חרשים, ציינה כי התור לבדיקת-שמיעה בבירת הנגב ארוך במיוחד, והילדים מגיעים להיבדק רק לקראת גיל שנה. "גם להורים שמאוד מעוניינים, לוחצים ומנדנדים – התור לוקח חודשים".
לעומת דברים אלו, אמרה אורלי הרצברג, קלינאית התקשורת הארצית במשרד הבריאות, כי התור בבית החולים סורוקה לאבחון, לא ארוך משלושה חודשים, אך הבטיחה כי המשרד יפעל לקיצורו.