את הלילה ההוא, בדיוק היום לפני חמישים שנה, קשה שלא לזכור. ליל שבת חורפית בירושלים. במהלך תפילת קבלת שבת מגיעים אנשים לבית הכנסת ומספרים שהנשיא האמריקני גון קנדי נרצח. היה אלם והלם.
מאז, חלפו כמעט שני דורות. אנשים רבים שהיו קשורים לאירוע הלכו לבית עולמם. החוקר הראשי של השרותים החשאיים, הרופא המתמחה שהיה במשמרת צהרים בבית החולים המקומי בדאלאס פארקלנד, הצלם היחיד שהנציח את האירוע (יהודי כמובן, אברהם זפרודר) כולם הלכו מן העולם. גם רוצחו של הנשיא, לי אוסולד, נורא בידי מתנקש ( גם הא יהודי בשם ג'ק רובי , מת באותו חדר מיון, מתסחיף ריאתי הקשור לסרטן הריאות.) רק השאלה נותרה פתוחה. מי שלח את הרוצח? מי עמד ואם בכלל עמדו אחריו גורמים כאלו ואחרים.
היום, חמישים שנה אחרי יוצא לאקרנים אצלנו הסרט ששמו כשם בית החולים אליו הובהל גם הנשיא וגם רוצחו. סרט מעניין שחושף פרטים שלא ידענו. על אמו של הרוצח שעד יום מותה לפני כשלושים שנה טענה כי היה סוכן חשאי, על הצילומים, על ההלם האמריקני.
הסרט מביא את האירועים שקרו בביה"ח פארקלנד בדאלאס לאחר רצח הנשיא ג'ון קנדי, והשלושת הימים שלאחר הרצח. את הבלבול הנוראי, אפילו את העובדה שהרוצח הסתובב במשרדי השרות החשאי עשרה ימים לפני הרצח!
יום שישי, ה -22 נובמבר 1963, היה יום יפה בעיר דאלאס. הנשיא קנדי הובהל לפארקלנד, שם נקבע מותו. הסרט הינו עדות הן למותו של הנשיא והן לכניסתו לכס הנשיאות של סגן הנשיא לינדון ג'ונסון לשלטון על אומה אשר תמימותה השתנתה לנצח. הסרט מבוסס על הספר "ארבעה ימים בנובמבר" מאת הסופר וינסט באגליאוסי. סרט מעניין, ערוך היטב, עם הרבה חדרי ניתוח והרבה סימני שאלה לגבי הארגונים החשאיים. מזכיר לכם משהו אצלנו?