יאיר אורבך וקובי אריאלי
יאיר אורבך וקובי אריאלי יחצ
את יאיר אורבך אנחנו מכירים מתחום ההומור הדתי שהלך וצבר תאוצה בשנים האחרונות.

אורבך נחשב לסטנדאפיסט הדתי הראשון, והוא קנה לעצמו מקום של כבוד בתרבות המגזרית של הציבור הסרוג. לפני כמה חודשים, החל אורבך ללמד בחצי משרה בבית ספר במודיעין, עיר מגוריו. בשבוע הבא יפורסם פה במדור ראיון עמו, אך בינתיים, רצינו לשתף אתכם בתובנותיו של אורבך משלושת החודשים האחרונים מאז נכנס למערכת החינוך.

את הקטע הבא פרסם אורבך בפרופיל הפייסבוק הפרטי שלו (וכמובן, נתן לנו את אישורו לצורך הפרסום):

"מיומנו של מורה חדש שנמצא שלושה חודשים במערכת:

1. הסמארטפונים הורסים כל חלקה טובה בחיינו. אם זה חזק מאיתנו, בטח ובטח שזה חזק יותר מהתלמידים. הם מבזבזים את הזמן על שטויות ומשחקים שלא מביאים אותם לשום דבר במקרה הטוב ומוציאים עליהם אלפי שקלים במקרה הרע.

יותר מזה, בהפסקות הם מתעסקים בסמארטפון ופחות ופחות בתקשורת עם התלמידים האחרים. זה לא הופך אותם רק לתלמידים פחות טובים אלא גם לאנשים פחות טובים. יגידו אנשים: אז תאסרו על כניסה של סמארטפונים לבית ספר. אני חושב שבעצם האיסור אנחנו אולי מקלים במקום אחד אבל אנחנו גורמים להם לכמוה עוד יותר למכשיר.

הצעה לפתרון: שההורים לא יקנו סמארטפון לילד. קניתם? שיהיה בלי אינטרנט. שמתם אינטרנט? תגבילו את השימוש בפלאפון. 

2. המעגל הוא כזה: אחד מההורים עובד עד מאוחר -> לא רואה את הילד שלו -> קונה לו מתנות כפיצוי -> הילד מתרגל לקבל מתנות -> צריך להרוויח יותר כסף בשביל המתנות של הילד -> ההורה צריך לעבוד יותר -> ההורה לא רואה את הילד שלו וכן הלאה.

גדלים כאן ילדים שמצד אחד מקבלים מה שהם רוצים ומצד שני אף אחד לא מציב להם גבולות וגם אם הוא מציב קשה מאוד לאכוף ולעקוב. אני חושב שכל סדר העדיפויות צריך להשתנות.

הפתרון: -> מחליטים שהמשפחה נמצאת במקום הראשון ולא העבודה -> מוצאים עבודה שתתאים לאידיאולוגיה הנ"ל -> חוזרים הביתה מוקדם ומבלים עם הילדים במקום לקנות להם מתנות -> הילדים גדלים עם משפחה אוהבת ותומכת וקל להם יותר ללמוד ולהיות בטוחים בעצמם גם כנגד תרבות של ילדים אחרים -> המרדף אחרי הכסף ותרבות הצריכה מפסיק וניתן לחיות בפרופורציות נכונות. 

3. הורים לא יכולים לבנות על בית הספר שיחנך את הילדים שלהם. 

4. הערך שהכי חשוב להקנות לתלמידים - עבודה קשה. כשתלמיד רוצה לדעת היום משהו הוא במרחק של 10 שניות מגוגל. בטלוויזיה כל 10 דקות יש פרסומות של 20 שניות. הסרטונים ביוטיוב הם באורך של 3 דקות. ב VINE זה כבר 7 שניות. כשהכל כל כך נגיש ומהיר, איך אפשר לצפות שהם ילמדו רצוף 45 דקות? לכן צריך לעשות פרויקטים גדולים עם המון נקודות קטנות במהלך הדרך כדי שהתלמידים יבינו חשיבות של תהליך ומאמץ. 

5. קיבלתי במשכורת גמול חינוך על סך 580 ש"ח. חינוך זה הדבר שלוקח ממך הכי הרבה זמן, מאמץ וכוח. כשזה בסה"כ ההבדל, מורה שאינו חדור שליחות ב100% יעדיף להיות מורה מקצועי. אני בחצי משרה אבל החינוך תופס לי משרה מלאה. כמה אפשר להמשיך במקצוע שאתה לא מרגיש שאתה מתוגמל בו? 

6. לאלו שצוחקים על מקצוע ההוראה וטוענים שהוא קל: מספיק טיפש אחד בשביל לשרוף יער שלם נכון? אבל אם כבאית רואה את הטיפש הזה מדליק את היער אין בעיה לכבות. עכשיו דמיינו לעצמכם שיש 7 מציתים שמנסים להצית את היער בו זמנית ורק כבאית אחת. מבינים?"