ד"ר אמילי לנדאו, ראש פרויקט בקרת נשק וביטחון אזורי במכון למחקרי ביטחון לאומי, התייחסה ביומן ערוץ 7 להסכם שנחתם בין המעצמות לאיראן ולטעמה אמנם יש בהסכם לא מעט ליקויים ויש לפעול במהלך ששת החודשים הקרובים למזעור נזקים עתידיים, אך עם זאת הוא בגדר הסביר.
כשהיא פורטת את הסיבות לעמדתה זו מצביעה ד"ר לנדאו לשני סעיפים משמעותיים שהיו בעייתיים בהסכם הראשוני ובעקבות הסירוב הצרפתי הנחרץ שונו למגינת ליבם של האיראנים.
הסעיף הראשון שאותו מזכירה לנדאו הוא ההתייחסות לכור באראק, כור שעודו בשלבי בנייה והאיראנים ממילא לא יכולים היו לפתוח אותו בששת החודשים הקרובים. בהסכם הראשוני המגבלה הייתה אמורה להתייחס רק להפעלתו שהיא זו שתיאסר ולא המשך בנייתו בעוד איש מהאיראנים לא התכוון ממילא להפעיל אותו כיוון שלא יכול היה לעשות זאת. לעומת זאת בהסכם הסופי גם התקדמות בנייתו של הכור הזה תיאסר. לדבריה האיראנים ניסו להתעקש ולדרוש שיתאפשר להם להמשיך בבנייה אך הצרפתית התעקשו והסעיפים המגבילים הוכנסו להסכם.
סעיף נוסף הוא סעיף הזכות להעשרת אורניות. במתווה הראשוני נכלל סעיף שהכיר בזכותם של האיראנים להעשיר אורניום, סעיף בעייתי מאוד. "איראן מנסה לקדם זאת בשנים האחרונות והזכות הזו אינה קיימת כעת. דובר על קניית אורניום ולא העשרה. הזכות לקנייה של אורניות גם מותנית בסעיפים הראשון והשני של ההסכם, סעיפים שאוסרים קידום תכנית גרעין צבאית, מה שאיראן נמצאת תחת חשד מאוד כבד שהיא עושה".
המשמעות היא שבמציאות הנוכחית שבה איראן אינה משיבה לדרישות ושאלות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הרי שהיא אינה יכולה לרכוש אורניום.
לנדאו מזכירה בדבריה את הצהלות באיראן סביב מה שמוגדר שם כהיתר להעשרת אורניות ברמה נמוכה, רמה של 3.5 אחוזים בתקופת הביניים, אך למעשה אין מדובר בהכרה דה יורה אלא אולי הכרה דה פקטו. "אלה דברים שהמעצמות השתמשו בהם בכוח המיקוח שלהם".
באשר להקלה סנקציות מזכירה לנדאו כי האיראנים דרשו הקלה במכירת נפט והקלה על הבנקים שלהם וגם זאת לא ניתן להם, "הסנקציות שויתרו להם הן יחסית מינוריות", קובעת לנדאו.
באשר לפיקוח היא מוסיפה ומציינת כי מדובר בהוספת אמצעי פיקוח שיופעלו באופן יומיומי. עם זאת מציינת לנדאו כי החשש הגדול שנותר הוא אותם כורים שאינם ידועים ומוסתרים על ידי האיראנים. לדבריה האיראנים חשודים תמידית בהסתרת כורים שכאלה כפי שנהגו בעבר לא פעם וחשש זה אינו תיאורטי כלל ועיקר.
כמו כן לדבריה קיים סט של בעיות שלא טופלו בהסדר הביניים ועל המעצמות יהיה לפעול לטיפול מהיר בעניינן בששת החודשים הקרובים, ששת החודשים של המו"מ מול האיראנים. בין השאר היא מזכירה את סוגיית ניסויי הנשק שאינם נוגעים להעשרת אורניום, ניסויי נשק כדוגמת זה שבוצע במתקן בפארצ'ין שם מתקדם מיזם לפיתוח ראש חץ גרעיני. סוגיה זו לא הוכנסה למו"מ העכשווי "כיוון שההיגיון של ממשל אובמה כפי שאובמה עצמו הציג אותו הוא שבתקופת הביניים המטרה היא להשיג זמן למו"מ על ההסכם הכולל ולא לאפשר לאיראן לנצל את החודשים הללו לקידום התכנית ולכן עיקר תשומת הלב היא לנטנז, פורדו ואראק ולא לפעילות הקיימת בפארצ'ין שעיקר החשדות שם נוגעים למה שהיה בעבר ולא למה שאיראן עורכת כרגע".
את ההסכם כולו מגדירה ד"ר לנדאו כ"לא אסון ולא סיבה מסיבה אלא משהו סביר, והעבודה הקשה עכשיו מתחילה בחודשים הבאים של המו"מ על ההסכם הכולל", אומרת לנדאו הסבורה כי אם נדמה היה שעד כה היה מו"מ מורכב מול האיראנים הרי שהדברים צפויים להיות קשים הרבה יותר עוד בהמשך.