משה אשר (משמאל) ורמי שביט
משה אשר (משמאל) ורמי שביטצילום: יוני המנחם

מנהל רשות המיסים, עו"ד ורו"ח משה אשר, דיבר היום (חמישי) במפגש 'פורום בכירי המשק' של אוניברסיטת בר-אילן.

אשר התייחס לנושאים שונים בהם, המלחמה בהון השחור, הרווחים הכלואים וההחלטה שלא לעלות את המיסים.

במהלך האירוע,  יו"ר ובעלי 'קבוצת המשביר לצרכן', רמי שביט, תקף את התנהלות רשות המיסים מול בעלי העסקים והאשים בזגזגנות ובאי יציבות, שסופם שיביאו לבריחת אנשי עסקים מישראל. דוד פורר, יו"ר אגודת הידידים של בר-אילן ויו"ר קבוצת 'ניאופארם' הצטרף למחאתו של שביט.

בנושא אי העלאת המיסים, הסביר אשר על הנסיבות שהובילו להחלטה לא להעלות את המיסים. "בשנת 2013 המדינה עמדה בפני גירעון 40 מיליארד שקל. נוצר בור שהלך וגדל, מצב שהוא מאוד בעייתי. לכן היינו זקוקים למהלך לא פופולארי אבל שחייבים לעשותו. פעלנו בשני מישורים. בצד ההוצאות קיצצנו 17 מיליארד, אבל נדרשו גם צעדים קשים בצד ההכנסות, שכללו את העלאת המע"מ. אף אחד לא אוהב שמעלים מיסים. זה כורח".

לטענתו של אשר, ההיגיון בצעדים שנקט משרד האוצר ורשות המיסים נבע מהחשש, כי דירוג האשראי של ישראל ייפגע. "ככל שנגדיל את הגירעון משנה לשנה תשלומי ריבית יגדלו. ככל ייפגע דירוג האשראי של המדינה, כך שיעור הריבית יגדל בעת גיוס האשראי. לכן היה חשוב שהממשלה תהיה תחת משמעת פיסקאלית מאוד קפדנית".

על ההחלטה שלא לעלות את המיסים, אמר אשר: "לשמחתנו קרו כמה דברים טובים במהלך השנה. רשות המיסים הצליחה להכניס 6 מיליארד שקל, יותר מהתכנון בתחילת השנה. גם עסקאות גדולות שאי אפשר לצפות והרווחים הכלואים הורידו את יעד הגירעון. כך הגענו ליעד שבשנת 2014 הגירעון יגיע ל-3 אחוז מהתוצר. אנו צופים שנגמור את השנה בסביבות לא יותר משלושה וחצי אחוז גירעון".

בנושא הרווחים הכלואים אמר אשר, "כיום אין יותר צבירה של רווחים כלואים. חוק הרווחים הכלואים הוא חוק מצוין, למרות שהייתה זו דילמה מוסרית. החוק יצר תעשייה, כלכלה והיי טק בהיקפים מאוד טובים ואיפשר לנו להיות מאוד תחרותיים מול העולם. בעזרת החוק, יועצי המס שלנו יכלו לשווק את מדינת ישראל כמדינה שיש לה הטבות לתחומים האלה. אך קרה מצב בו חברות גדולות צברו הון. מצד אחד זה טוב, זה מחזק את המשק והן יחזיקן את המשק גם בתקופות הקשות. מצד שני, הרווחים הפנומינאלים היו פטורים ממס והושקעו מעבר לים".

"החוק היה מותנה בכך שההון שנצבר יחולק כדיבידנד, אבל אותן חברות החלו להשקיע את הרווחים בחו"ל ואז ב-2010 הוחלט על הקמת ועדה של משרד האוצר עם משרד הכלכלה לשינוי החוק. הוחלט כי על הרווחים הכלואים שיופשרו ישלמו מס מופחת. אבל עדיין הייתה יתרה אדירה. בעקבות שינוי החוק שוחררו 60 מיליארד שקל. אותן החברות יכלו לחלק אותם ללא מס החברות", הוסיף.
מנהל רשות המיסים התייחס גם לנושא ההון השחור ואמר, כי שמדיניות רשות המיסים היא מאבק בהון השחור. "ההון השחור במדינת ישראל הוא הון גדול. לאחרונה מתעצם מתקופה לתקופה תופעת החשבונות הפיקטיביות. זו מכת מדינה שנטפל בה ביד קשה מאוד. נסגור פרצות מס. נתקן את העיוותים ונייעל את המערכת כדי שתהיה מתקדמת וצודקת. אנחנו עמודים להיכנס להסכם החלפת אינפורמציה עם כל מיני מדינות ונוכל להחליף רשימות. נגיע להון השחור שלא מדווח".

"כפי שמתייחסים למשתמטים מצה"ל, שלא ממלאים את חובתם הלאומית למדינה, כך צריך להתייחס למעלימי המס. נגביר את האכיפה ונטפל בהם בצורה הכי נמרצת", הצהיר אשר.

פעולה נוספת עליה הצהיר אשר היא חישוב נפרד לבני זוג בעסק משותף. "זה חשוב בעיקר בעסקים קטנים. הקונספט של החוק שמקורות ההכנסה התלויים אחד בשני, יש להם חישוב מס אחד ולא נפרד. זה פוגע בהכנסה כל אחד מבני הזוג ולפעמים הפרשי המס, מגיעים ל- 50 אלף שקל. זה כואב. מעתה, כל בן זוג בעסק משותף יוכלו לדרוש חישוב מס מלא והתנאים שלנו יהיו שהמשרה אכן נחוצה והשכר ראוי".

אשר ציין, כי 2015 הוא תאריך היעד לשדרוג כל מערכות הטכנולוגית במשרדי השומות לטובת שירות טוב יותר לאזרחים. נושא השירות לאזרח יעבור שינוי גדול ובמסגרתו יוכנסו מערכות מתקדמות שיזהו כל מתקשר על פי פרטים אישיים ובאמצעותן יינתן שירות טוב ומהיר יותר.

יו"ר ובעלי 'קבוצת המשביר לצרכן', רמי שביט, תקף כאמור במהלך המפגש את ראש רשות המיסים, וטען: "למה אתם לא מורידים את המס לעסקים? השתתפת בהצגה פוליטית. החלטתם לעלות לנו את המס מ- 25% ל- 26.5%. באותו זמן יש חברות שבגלל כשל בעבר משלמות אפס מס, בזמן שאני צריך לספוג את הכשלים הללו?! אני ספגתי את המע"מ, כשהחלטתם לזגזג ולעלות את המע"מ. אתם פוגעים בנו. זה עוצר את המשק ואת הצמיחה. כושר התחרות שלנו בעולם ירד".

"אתה רוצה יותר מס? תוריד את המס! תראה את משפחת עופר. עידן עופר העביר את עסקיו לאנגליה ולא רק הוא. אל תזגזגו! אם אתה רוצה את אנשי העסקים, תן לנו לעשות עסקים!", הוסיף.

שביט תקף גם את ההתנהלות עם מחירי החשמל: "לפני שנה וחצי צינור הגז התפוצץ מספר פעמים ואמרו שאין גז. החליטו להעלות את מחיר החשמל. חברת החשמל הציגה לאחרונה רווח של 250 מיליון שקל ברבעון. הם הרוויחו את הכסף הזה על גבם של הציבור שאתם רוצים לעזור להם".

נשיא האוניברסיטה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שנכנס לתפקידו לפני חודשיים הציג את חזונו בפני הפורום: "גליתי מוסד מדהים ומפואר, אבל ויותר מכל מוסד בעל שליחות. שליחות לא רק אקדמית אלא גם ציבורית. אוניברסיטת בר-אילן לא רק ממלאה את התפקידים הקלאסיים אלא גם פועלת למען החברה. בר-אילן היא האוניברסיטה שאחראית על רוב המכללות שפועלות בפריפריה. 4 מכללות קשורות באוניברסיטה וזוהי תרומה גדולה".

"הפורום הזה מסמל ראייה של אוניברסיטה לא כמגדל שן אקדמי, אלא אקדמיה שמחוברת לתעשייה. אחת הבעיות הגדולות בעולם היא המעבר מהמחקר לעבודה היישומית. אני רואה חשיבות רבה לקיומו של פורום בכירי המשק ואף מתכוון לתת עדיפות לחברת היישום של אוניברסיטת בר-אילן שעוסקת במסחור הקניין הרוחני", הוסיף הרשקוביץ.

נשיא האוניברסיטה בירך את ראש רשות המיסים, משה אשר, והשווה ברוח פרשת השבוע 'מקץ', את תפקידו ליוסף ששימש כיועץ המס של פרעה. "במשך שבע שנים הנהיג יוסף מדיניות של מיסוי מוגבר, אבל הוא הגדיר את זה כפיקדון מהעם וכך יש לראות את המיסים שאנו משלמים, כפיקדון".

דוד פורר, יו"ר אגודת הידידים של האוניברסיטה ויו"ר חברת ניאופארם, אמר במפגש: "בעת האחרונה עלתה על סדר היום פעם נוספת נושא של בריחת המוחות לחו"ל. אנחנו גאים לספר שאוניברסיטת בר-אילן הצליחה להחזיר לארץ בשנת הלימודים 11 מדענים מטובי האוניברסיטאות יחד עם המשפחות. כל אחד ואחת מהם עוסק בתחומים פורצי דרך ובחזית הטכנולוגית. לחלקם פתחנו יחידות שהם ראשונות בישראל כמו מכון הראייה". פורר בירך את נשיא האוניברסיטה הנכנס, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ ואיחל לו הצלחה בתפקידו.

פורום בכירי המשק של אוניברסיטת בר-אילן מארח דמויות מובילות בפוליטיקה ובחברה הישראלית ובתרבותה. הפורום מתקיים בחסות אגודת הידידים של אוניברסיטת בר-אילן המלווה את האוניברסיטה עשרות שנים. היום היא מונה ידידים רבים ומדי שנה בשנה מצטרפים לשורותיה חברים חדשים אשר שותפים בפעילויותיה המגוונות. במהלך השנה, מתקיימים סיורים רבים בקמפוס לבכירי המשק, לראשי חברות גדולות, לנציגי בנקים, ובהם נחשפים המבקרים לשלל פעילויות מדעיות חשובות שמתרחשות במעבדות, בקליניקות, בבתי הספר, בפקולטות ובכל המרכזים שמרכיבים את אוניברסיטת בר-אילן.