בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת משה פייגלין, חבר ועדת הפנים של הכנסת, למהומות הבדואים נגד התכנית להסדרתם.
פייגלין מתייחס גם לדבריו של השר לביטחון פנים לפיהם היועמ"ש הורה לו ולראש הממשלה לשמור על הסטטוס קוו בהר הבית ולהמשיך לאסור על קיומה של תפילה יהודית בהר. לדבריו של פייגלין מדובר בהחלטה המנוגדת לחוקי יסוד בסיסיים.
בעקבות מהומות הבדואים מדגיש פייגלין, כי אין כאן ויכוח או עימות קנייני אלא בעימות ריבוני כפי שמוכח מעצם הנפת דגלי אש"ף במהלך ההפגנות.
עוד מזכיר פייגלין את התנגדותו כבר בשלב הראשון לחוק המדובר. "הייתי היחיד בקואליציה שהצביע נגד בקריאה הראשונה", הוא אומר וקובע כי מדובר בחוק המוסר לידי הבדואים את כל מרכז הנגב. "המדינה כורעת על ברכיה בפני עברייני קרקעות בניסיון יקבלו שני מיליארד שקל באופן אישי ועוד חמישה מיליארד שקלים ולרשום על שמם בטאבו שלוש מאות אלף דונם שמעולם לא היו שייכים להם והם מעולם לא הצליחו להוכיח עליהם בעלות".
לדבריו הבדואים מתנגדים להצעה הנדיבה על מנת להכשיר ולתת לגיטימציה ציבורית להתנגדותם ביום שלאחר קבלת ההטבות מהמדינה. "הם מתנגדים כי הם יודעים שכמו שבעבר הם ייקחו את הרישום בטאבו ואת הכסף ואז ימשיכו לדרוש. זו מלחמה".
את מקור חולשתה של המדינה בפני הציבור הערבי מוצא פייגלין בימי אוסלו, הימים בהם "הפכנו את עצמנו לאורחים בארצנו", כלשונו.
בדבריו קובע פייגלין כי לו הייתה המדינה מציעה פרומיל מהמוצע לבדואים לזוגות צעירים הן בפיצוי כספי והן בקרקעות מפותחות הרי שאלה היו קופצים על המציאה.
בדבריו הוא מוסיף ומזכיר כי הבדואים טענו לאחיזתם בקרקעות המדוברות כבר בשנות השבעים ובמשך כל עשרות השנים שחלפו מאז שבו והעלו את דרישותיהם וטענותיהם בפני בית המשפט, אך טענותיהם נדחו בזו אחר זו על אף עמדתו הכללית האוהדת והתומכת של בית המשפט כלפי הציבור הערבי. כעת, סבור פייגלין, לאחר שהתברר שאינם יכולים להוכיח בעלות הפתרון שנותר הוא פשוט – להשיב את האדמות לבעלות המדינה ואיתה גם את הריבונות על שטחים אלה, לפתח אותם ולשווק אותם ובכך לסייע לבדואים עצמם.
פייגלין מסביר כי המציאות כיום פוגעת בבדואים עצמם שכן קיים חוק פנימי אצל הבדואים לפיו על אדמה שיש מי שטוען לבעלות עליה לא יבוא בדואי אחר וייאחז. התוצאה היא שתביעות חסרות יסוד משפטי שתובעים חלק קטן של הבדואים על אדמות מונעות מבדואים אחרים להתגורר על אותן אדמות והם נאלצים להיאחז שלא כחוק באדמות מדינה. "הסיפור הזה יוצא מכל פרופורציה וקנה מידה הגיוני ונוגע לרפיסות הרוחנית ותחושה שהארץ לא באמת שלנו".
פייגלין מוצא קשר ישיר בין עמדתה הרפוסה של המדינה בסוגיית הבדואים ובסוגיות נוספות בחוסר היכולת להחיל ריבונות ושליטה בהר הבית. הוא מזכיר את הקביעה ש'השולט בהר הוא השולט בבית' וסבור כי כאשר אין מדינת ישראל מגלה אדנות במקום הקדוש ביותר לעם היהודי הרי שהיא מאבדת את אחיזתה בנגב ובכל מקום אחר.
באשר להר הבית התייחס חבר הכנסת פייגלין לדבריו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', ביום חמישי האחרון בגלי צה"ל ולפיהן יום קודם לכן התקיימה ישיבה מיוחדת אצל ראש הממשלה אודות הדרישה להתיר תפילות בהר הבית והיועץ המשפטי לממשלה אסר לשנות את הסטטוס קוו ולא לאפשר תפילת יהודים בהר.
בעקבות הדברים העביר חבר הכנסת פייגלין שאילתא לשר לביטחון פנים ובה הוא מבקש לדעת בכתב מה הן הנחיותיו של היועץ במדויק ומה הבסיס החוקי לקביעתן של הנחיות אלה. לדבריו מדבור ב"הנחיה מנוגדת לחוק", אומר פייגלין ומזכיר חוקי יסוד כחופש הפולחן, חוק יסוד ירושלים וחוקים נוספים שלטעמו אינם מאפשרים פרסום הנחיות מסוג זה.
להערכתו הוא לעולם לא יקבל את ההנחיות בכתב שכן הנחיות מסוג זה ניתנות במכוון במעורפל, משום שהן מנוגדות לחוק. לדבריו בסיס ההנחיות הללו הוא כשל בתודעה הקיימת אצל ראש הממשלה הנוכחי אך גם אצל ראשי הממשלה שקדמו לו, ומשום כך הוא שב וקובע כי הפתרון יהיה "שאהיה ראש ממשלה", כלשונו.
לדבריו "רק מנהיגות אמונית תשנה את המציאות הזו", ועם זאת גם הוא יודע שהדרך לכך עשויה להיות ארוכה ומשום כך הוא מוצא תכלית בהעלאת שאילתות ודרישות פומביות מהשר לביטחון פנים בסוגיה זו כדרישות מאחרים בסוגיות אחרות. "השאילתות מביכות את ההנהגה הקיימת, מצריכות להסביר ולהתעמת ומגבירות את תחושת הצדק אצל מי ששומע אותנו".