בתחילת דרכי בעבודה עם בעלי הפרעות קשב וריכוז, התמקדתי בהיבטים הבעייתיים של ההפרעה. בניסיון לעזור לילדים באמצעות תיקון החסרונות שלהם, העמקתי בתכונות אשר גורמות להם לקושי. עם הזמן ותוך כדי היכרות עם מספר ילדים ומבוגרים עם ההפרעה התחלתי להבחין בתכונות הנפלאות שמעטרות אותם, ולהדגיש אותן גם בפניהם. אמצעות שימת דגש על הפן החיובי, גיליתי שבושה, פחד, תסכול ובעיות אחרות שנגרמו בשל הדגשת החסרונות, נחלשו עד מהרה. מצאתי שזוהי הדרך המיטבית להורים ולמחנכים המתמודדים עם ילדים עם הפרעות קשב. התמקדו בתכונות הטובות של הילד. ערכו עם הילד רשימה של התכונות הטובות וחפשו יום יום עדויות לקיומן של תכונות אלו. לדוגמה: ילדכם/התלמיד הוא טוב לב, חכם, מצחיק, רגיש, פותר סכסוכים בין חברים בכיתה וכדומה. תלו את הרשימה הזו במקום בולט בבית או בכיתה. בכל פעם שהתנהגותו של הילד תואמת את אחת התכונות שברשימה, שקפו זאת לילד. אמרו לו משפטים כמו: "שמת לב שהרמת את העיפרון שנפל ללירון? זה מעיד על אכפתיות ורגישות...." או: "ראיתי שניגשת להרגיע את אחותך הבוכה, אתה יודע שזה קשור לרגישות ונתינה?" בדרך זו הדימוי העצמי של הילד ישתפר וכן ישתפר יחסה של הסביבה אליו, מתוך ההתמקדות בחיוב במקום בקושי. במקביל, התמקדו בצדדים הטובים של הקשיים. כיצד ניתן למצוא טוב במשהו רע? בקלות! אחד המאפיינים הבולטים של ADHD הוא אימפולסיביות. יש מצבים לא מעטים בהם תכונה זו מפריעה לילד ולסביבה ואף מסכנת אותו. מהי חצי הכוס המלאה? אימפולסיביות חיובית היא בעצם יצירתיות, אסוציאטיביות. איננו מתכננים רעיון יצירתי, זהו דבר שמגיע למחשבותינו ללא הודעה מוקדמת. יצירתיות תלויה ביכולתו של האדם להיות חסר עכבות, או במילים אחרות: אימפולסיבי. דוגמא נוספת היא הסחת הדעת, מאפיין נפוץ מאוד בקרב אנשים עם ADHD. התכונה החיובית החבויה בו היא סקרנות. אם המוח לא מסוגל להתאפק, והולך אחר מחשבות אחרות שמעניינות אותו יותר, האם זה דבר רע בהכרח? לעיתים כן, אך הסקרנות הזו יכולה גם לגרום לחקירת דברים נסתרים ולהוביל להמצאות ולתגליות גדולות. אפילו היפראקטיביות יכולה להשתקף באור חיובי, כאנרגיה. כילדים קטנים, ההיפראקטיביות מובילה לצרות וסיבוכים בבית הספר, אך לעיתים זוהי גם תכונה של שובבות מקסימה, של חיות ואנרגיות מתוקות המצחיקות אותנו וגורמות גם להורים ולמורים הנאה. אמנם צריך ללמוד לשלוט בהתנהגות ההיפראקטיבית ולרסנה כדי לא להסתכן ב"התרסקות", אך זהו דבר שניתן ללמוד אותו, וההסתכלות על ההיפראקטיביות כעל אנרגיה עוזרת לבעלי ההפרעה לחוש גאווה במקום בושה והמחשבה הזו הרבה יותר נעימה מאשר להרגיש פגומים, לקויים או רעים. ככל שתבחינו יותר בתכונות החיוביות של ילדיכם/ תלמידכם, ותתמקדו בהיבטים החיוביים של הקשיים, כך תוכלו לראות בו יותר כשלם, במקום לשים דגש על החסר והבעייתי שבו. אם הצדדים החיוביים לא יקבלו ביטוי או הכרה הם עלולים להפסיק להתפתח או להיעלם לחלוטין. לאחר שההורים והמורים נעשו מודעים להתנהגויות המהוות יתרון אצל הילד, חשוב להביא את הילד למודעות באמצעות שיקוף הדברים. חשוב לומר לו למשל: ״הרבה פעמים מעירים לך כי אתה אימפולסיבי, אבל עכשיו, ההתפרצות שלך ממש תרמה לשיעור. הרעיון שלך היה מקורי וחשוב.״ התנהלות כזו של המבוגרים עם עצמם ועם הילד תשפר את האווירה בבית ובכיתה ותעלה את הדימוי העצמי של הילד. אין ספק כי יש ב- ADHD צד מגביל, אבל יש להבחין גם בצידה מלא הכישרונות של ההפרעה, מאחר וזהו הצד שדוחף את הילד או המבוגר בעל הפרעת הקשב להצלחה. על מנת להתחבר לצד הזה יש להיות, בראש ובראשונה, מודעים אליו וללמוד לזהותו. ד"ר זיוה שגיא - מנכ"ל "מרכז אלה" אימון להצלחה בשיטת ד"ר שגיא
