ועדת העררים ביו"ש קיבלה החלטה לפיה מותר למנהל האזרחי לעקור 80 דונם של כרמים בעמק שילה, למרות שאין אף ערבי הטוען בעלות על הקרקע.
ההחלטה התקבלה בשל אופיו וסגנונו של "צו שימוש מפריע" – צו שדו"ח לוי המליץ לבטל אותו, ואף כינה אותו "דרקוני".
בגוף ההחלטה מכנים גם חברי ועדת הערר את "צו שימוש מפריע" "דרקוני", "נעשה שימוש באמצעי דרקוני זה של הצו בדבר שימוש מפריע בהסתמך על תלונה לכאורה של תושבים פלסטינים מקומיים – כאשר כלל לא נבדק כי אכן לאותם תושבים קרקע במקום".
בנוסף ציינו חברי ועדת הערר כי "המשיב 2 (הערבי שהתלונן וטען שהקרקע שלו) לא הוכיח את בעלותו במקרקעין נשוא הערר, אלא לכל היותר את בעלות אביו במקרקעין באזור עמק שילה, אשר מקומם לא הוכח".
עוד צויין כי "העדר הוכחת הבעלות במקרקעין אינה מעלה ואינה מורידה לאור ההגדרה הרחבה מאד של "מקרקעין פרטיים" בצו בדבר שימוש מפריע, הכוללת למעשה כל קרקע שאינה בבעלות המדינה, ולא דווקא קרקע שהוכח שהיא קרקע פרטית".
למעשה, חברי ועדת הערר מצד אחד מתירים למנהל האזרחי לעקור את הכרמים, ומצד שני מותחים ביקורת חריפה על עצם קיומו של צו-חוק כזה שמאפשר ומוביל לאי צדק.
ביקורת דומה כנגד "צו שימוש מפריע" מתח מי שנאלץ לחתום על הצווים הללו, ראש המנהל האזרחי לשעבר, תא"ל מוטי אלמוז, בהופעתו בפני ועדת לוי.
הדברים החריפים שאמר מובאים בדו"ח, "המצב הנוכחי לטובת הפלסטיני, שכן הנוהל הוא שכל פלסטיני יכול להציג כל ראיה שהיא, אם הישראלי אינו מראה חוזה הוא יעוף מהשטח, הפלסטיני יכול להביא לי קבלה ויועמ"ש איו"ש יאמר שזה מספיק...בסכסוכי קרקע ביו"ש אני נדרש ע"י היועץ המשפטי לאמץ את השקפתם של המשפטנים אפיל ובמקרים בהם ההתלבטות היא קשה ואני איני שלם על החלטתם..."
שדולת ארץ ישראל בכנסת אמרה בתגובה להחלטה כי "החלטת ועדת הערר היא כתב אישום חמור נגד צו שימוש מפריע, הצו שדו"ח לוי כינה אותו 'דרקוני' וקבע שיש לבטלו. ההחלטה מוכיחה שהצו גורם אי-צדק קיצוני. אנו קוראים לשר הבטחון לאמץ את רוח ההחלטה, לבטל את צו שימוש מפריע לאלתר, ולהכריז שמעתה תיפסק רדיפת החקלאים היהודים, וסכסוכי מקרקעין ידונו רק בבית המשפט".