להתחיל להסביר מיהו טרי פראצ'ט בביקורת אינטרנטית מוגבלת זה קצת מורכב, אז אולי כדאי לעיין גם בויקיפדיה. בעצם, שום דבר שתקראו על הסופר הבריטי הפורה לא יכין אתכם למפגש עם כתביו הפרועים.
אם לומר את האמת- אני פשוט חוששת לכתוב כאן את המילים "מדע בדיוני", מתוך חשש לאבד חלק מקהל הקוראים. (גם אני אי אז בכיתה י' לא האמנתי שאפשר לאהוב, עד שחברה שכנעה אותי לנסות).
אז, אם אתם חובבי פארודיה, תנו לעצמכם צ'אנס ופתחו ספר אחד (כלשהו, כרגע לא משנה איזה מארבעים הספרים שחיבר) ותתחילו לקרוא. תצטרכו להשקיע כמה עמודים כדי להיכנס לראש, אבל אז תגלו שהשפה מלאת משחקי מילים, הפארודיה על המציאות חזקה וההומור מושחז. בסגנון בריטי, אבל מושחז.
בספרו "מהומה רבה על לא דוור" שיוצא כעת במהדורה בעברית בהוצאת "אופוס", מקבל הנוכל הזדמנות להינצל מהגרדום על ידי הצטרפות אל שירות המדינה: הוא נשלח לקומם את הריסותיו של שירות הדואר של אנך-מורפורק.
יתכן שמדובר במשימה בלתי אפשרית משום שערימות מכתבים מצטברות כבר עשרות שנים בכל כוך קיים בבניין הדואר. אבל האופציה האחרת, כאמור, היא להיתלות.
הנוכל נאלץ להתמודד עם מונופול ששולטים בו אנשים חסרי מוסר ומלאי תככים, אך יש לו יעוד והוא להביא לתושבים את התקווה.
העלילה נשמעת הוליוודית, אך הדמויות, התפאורה וציר העלילה התזזיתי שכולל הרבה יותר מטוויסט אחד או שניים, מוכיחים שסופרים דגולים לא זקוקים דווקא לעלילה כדי להדביק אותך לכורסא עם חיוך על השפתיים ופרצי צחוק בלתי נשלטים.
המלצה לבני המשפחה: התרחקו מהקורא, כי בכל עמוד הוא לא יתאפק מלצטט לכם רק פסקה אחת או שתיים, המבריקות ביותר.