מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את חוק הריכוזיות.
החוק אושר לאחר שוועדת הכספים החמירה חלק גדול מסעיפיו והחילה אותם על גופים רבים שלא נכללו בו בתחילה.
על פי חוק הריכוזיות תחוייב שקילת שיקולי ריכוזיות ותחרותיות בעת הקצאת משאבים של המדינה (בתחומי התשתיות, משאבי טבע, תקשורת וכד'). בנוסף, הגבלת השליטה בקבוצה עסקית לשליטה בשתי שכבות פירמידיאליות לכל היותר ותחוייב הפרדת השליטה בין גוף פיננסי משמעותי לבין השליטה בגוף ריאלי משמעותי.
עוד קובע החוק, כי רוב חברי הדירקטוריונים בחברות הציבוריות יהיו מטעם הציבור.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), אמר כי "אישור חוק הריכוזיות הינו בשורה חשובה ומעודדת לעתיד המשק והכלכלה בישראל. היום שינינו בצורה רדיקלית את מבנה המשק העתידי והתאמנו אותו לצרכים ולאינטרסים האמיתיים של הציבור. אם עד היום כספיו של הציבור הרחב נוצלו על ידי מספר מצומצם של בעלי הון להגדלת רווחיהם בלבד, הרי שמעתה הכספים והרווחים שיופקו מהם יחזרו אל הציבור. החסכונות ובייחוד כספי הפנסיות יהיו מוגנים הרבה יותר מאשר בעבר. בהחלט ניתן לומר כי היום נפל דבר בישראל וכי מעתה, פירמידות, ניתן יהיה לראות רק במצרים".
סלומיאנסקי הוסיף, כי "אישור החוק הוא בשורה של ממש למעמד הביניים ואף לשכבות החלשות, הוא יוביל להגברת התחרות ברוב ענפי המשק, יפחית את כוח השפעתם של בעלי ההון על מקבלי ההחלטות ויעמיד את האינטרסים של הציבור בראש סדר העדיפויות הכלכלי והמשקי של המדינה".
החוק עוסק כאמור בשלוש סוגיות עיקריות:
1. שקילת שיקולי ריכוזיות כלל משקית ותחרות ענפית בעת הקצאת משאבים של המדינה בזיכיונות או ברישיונות בתחומים השונים: תשתיות (סלילת כבישים וכד'), משאבי טבע (קידוחי גז ונפט ועוד), תקשורת ועוד. הדבר כולל התקשרויות של המדינה בחוזה או העברת החזקה בשיעור משמעותי לגורמים פרטיים.
לצורך כך, הממונה על ההגבלים העסקיים יוגדר גם כממונה על בחינת הריכוזיות והגברת התחרות ויהיה עליו לגבש רשימת גורמים ריכוזיים. סלומינסקי אמר בעניין זה, כי "מהיום, לא יהיה עוד מצב שבו גורם כלשהו, לרבות בעלי הון, יקבלו לידיהם נכסים ציבוריים ללא בחינה ועיון מדוקדק של יכולות, של ריכוזיות, של עמידה בתנאים וכד'".
2. פירוק פירמידות עסקיות: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידיאלי לשתי שכבות לכל היותר. חברת שכבה שתפר את הוראות החוק בעניין זה, ימונה לה נאמן והחלטות שהתקבלו קודם למינויו יהיו חסרות תוקף. החוק בעניין זה יחול מיד עם פרסומו, אך חברות שביום פרסום החוק הן כבר חברות בעלות שכבה שנייה ויותר, תהיינה רשאיות להמשיך לשלוט בחברות שכבה אחרות בין 4 ל- 6 שנים מיום פרסום החוק. במהלך תקופה זו, בעלי שליטה בפירמידות עסקיות יהיו צריכים להיפטר (למכור חברות שבבעלותם) מחברות שכבה מעבר לשכבה שנייה.
3. הפרדה בין גוף פיננסי משמעותי לבין תאגיד ריאלי משמעותי: גופים פיננסיים: גופים מוסדיים, מנהלי קרנות השקעות, תאגידים בנקאיים וכד', ששווי נכסיהם עומד על 40 מיליארד ₪ ויותר. תאגידים ריאליים משמעותיים כגון, חברות בנייה, רשתות שיווק מזון, חברות סלולר, גופים יצרניים שונים, שמחזור המכירות שלהם עומד על 6 מיליארד ₪ ויותר, או במקרה של מונופול, שמחזור המכירות שלהם עומד על 2 מיליארד ש"ח ויותר.
רשימת התאגידים הפיננסיים והריאליים המשמעותיים תגובש ע"י הוועדה לצמצום הריכוזיות שבראשה יעמוד הממונה על ההגבלים העסקיים.
עוד נקבע, האיסור על תאגיד ריאלי משמעותי להחזיק באמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי, אופן מינוי דירקטורים במבטחים או בקופות גמל ללא שולט, הוראות לעניין ניגוד עניינים ועוד.
גורמים שטרם פרסום החוק מחזיקים בו-זמנית בגוף ריאלי משמעותי ובגוף פיננסי משמעותי, יהיו רשאים להמשיך להחזיק בהם, בטרם יצטרכו להכריע ממה הם נפטרים, במשך 4 – 6 שנים לכל היותר.
72 חברי כנסת תמכו בהצעה, ח"כ אחד נמנע ולא היו מתנגדים.