ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, קיימה היום (שלישי) שתי ישיבות שעסקו בנושא המים.
בישיבה הראשונה ביקשה הוועדה לבחון את החובה להעביר את ניהול משק המים לתאגידים. הישיבה השנייה עסקה בכללי תאגידי מים וביוב בהם החלה הוועדה לדון בשבוע שעבר, שנועדו להסדיר את נושא ניתוקי או צמצום מתן שירותי מים וביוב.
הדיון בנושא חובת העברת ניהול משק המים לתאגידים התקיים בעקבות התיקון שאושר במסגרת חוק ההסדרים, שעיגן הסכם בין משרד האוצר לרשויות המקומיות בדבר החובה של הרשויות להקים תאגיד מים או להצטרף לתאגיד אזורי עד סוף ינואר 2014.
מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, הצהיר בדיון כי השלטון המקומי עומד בהסכם עליו חתם עם האוצר, שבו נאמר במפורש שיש לפעול להחרגת רשויות שמצריכות בדיקה מקיפה ורשויות ממעמד סוציואקונומי גבוה – "אם זה לא יבוצע ניסוג מההסכם עם האוצר", אמר דולברג.
במהלך הדיון הוזכר כי לצד החובה ניתנה סמכות לשרי הפנים, האנרגיה והמים והאוצר להביא לאישור הוועדה בקשות לפטור רשויות חזקות מהצורך להקים תאגידים – כחלק מההסכם עליו חתמו נציגי השלטון המקומי עם משרד האוצר שנועד לצמצם ולייעל את תאגידי המים ולאפשר הוזלת מחיר המים.
במהלך הדיון ציין ראש מועצת שהם, גיל לבנה, כי כבר לפני 3 שנים ביקשה המועצה אישור להחרגה. לדבריו, שר הפנים המליץ לאשר את הבקשה, אולם הדבר נתקע במשרד האוצר. נציג האוצר, אלון מסר, אמר בתגובה כי צריך לקיים את ההסכם עם השלטון המקומי. הממונה על התאגידים ברשות המים, ישראל עינב, אמר כי "אנחנו מקיימים את ההסכם על קוצו של יוד". יו"ר הוועדה ח"כ ברוורמן אמר כי הוועדה דורשת לקבל מרשות המים את הנתונים לגבי הרשויות שביקשו החרגה, על מנת לבחון אותם. הוא אף פנה למשרד האוצר על מנת לשקול להגיע להסכמות עם הרשויות המקומיות.
לאחר מכן המשיכה הוועדה לדון בכללי תאגידי המים, שנועדו למנוע אפשרות לנתק אספקת מים לצרכנים מהשכבות החלשות. בפתח הישיבה הבהיר היו"ר ברוורמן כי ידרוש שינוי במספר סעיפים בכללים. הוא הבהיר כי ידרוש להעלות את סכום החוב המינימלי שמאפשר ניתוק מים מ-500 שקלים, כפי שמוצע בכללים, ל-1,000 שקלים. כמו כן ח"כ ברוורמן מתכוון לדרוש לקיים הליך שימוע לפני ניתוק, לקבוע כי בראש ועדת החריגים שצפויה לקום מתוקף הכללים יעמוד עובד סוציאלי בכיר בגמלאות, לא לאפשר רוב בוועדה לתאגידי המים ולקבוע כי שרה של הוועדה ישולם מכספי רשות המים ולא מכספי התאגידים.
היועץ המשפטי של תאגיד הגיחון בירושלים, עו"ד אביב ברנט, אמר כי לתאגידים אין ויכוח מבחינה ערכית עם ההנחה שלא מנתקים מים. עם זאת הוא הבהיר כי למהלך כזה יש משמעויות כספיות כבדות, ואמר כי תאגיד הגיחון צובר חובות שלא נגבו בסך 20 מיליון שקל בשנה. לדבריו, הכללים יעמיקו את הגירעונות של התאגידים. יו"ר פורום תאגידי המים, שעיה קרפ, הוסיף כי רשות המים בודקת את התאגידים לפי אחוזי גבייה, וקונסת תאגידים שלא עומדים ברמה מסוימת. ח"כ איציק שמולי התייחס לדברים ואמר כי מדובר בתופעה חמורה. הוא הזהיר כי אם הרשות קונסת תאגידים שלא עומדים באחוזי גבייה, שלא מבצעים ניתוקים, אז אי אפשר יהיה לפתור את הבעיה.
מנהל רשות המים, אלכסנדר קושניר, התייחס לדרישות של היו"ר ברוורמן לשינוי הכללים ואמר כי הן ייבחנו לעומק ברשות. עם זאת הוא ציין כי "לפי הערכת הרשות, גם אם רוב החסינים מניתוק ינצלו את הכללים לרעה, למרות שהסבירות לכך היא נמוכה, המחיר הכלכלי יהיה 20 מיליון שקל בשנה שהם כ-0.5% מהתעריף". קושניר הבהיר כי הרשות נערכה לתרחיש שכזה ותוכל לתת מענה. היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי הוא מצפה להתייחסות של רשות המים לדרישות שהציב בדיונים הבאים שתקיים הוועדה בכללים.