שאלה: בעלי לא חוגג לי יומולדת! אני אוהבת שמפתיעים אותי ומארגנים יום/ערב חוויתי וגם קונים מתנה מפנקת. זה נותן לי הרגשה שהוא מעריך אותי ואכפת לו ממני. אבל בעלי אומר שזה מאוד מלחיץ אותו לארגן דברים, והוא רוצה שאני אגיד לו מה אני רוצה בדיוק, ונעשה ביחד.
זה מאוד מאכזב אותי. אני עמוסה במהלך השנה, וחשוב לי שידע לעשות בשבילי משהו מושקע... שארגיש אהובה ומוערכת, אך זה יוצר לחץ ומתח בימים שלפני היום הולדת ואחרי. מה לעשות? תודה.
תשובה:
ראשית, אני מתארת לעצמי ששאלתך עלתה מתוך כך שהיומולדת הולכת וקרבה, אז כפתיחה אאחל לך מזל טוב גדול! ולעצם הדברים. אני מאוד מבינה את תחושת התסכול שלך, את הפער הזה, שלכאורה נראה כפער שולי, אך הוא מבטא צרכים רגשיים עמוקים הרבה יותר.
כתבת בצורה ברורה כי כאשר בעלך מפתיע אותך ויוזם למענך, את מרגישה אהובה ומוערכת. כלומר, אם תרשי לנסח זאת קצת אחרת, הרצון שלך לקבל מבעלך מסיבת יומולדת חגיגית, נובע קודם כל מהרצון למלא את הצורך הרגשי לחוש שהוא מעריך, משקיע ואוהב.
הרחבת ותיארת כי באופן כללי את מרגישה עמוסה במהלך השנה, וביום הולדת יש בך צורך עמוק ואמיתי- לקבל ולנוח. (כבדרך אגב אני מוכרחה להוסיף, כי לא כדאי לחכות ליום הולדת בשביל לנוח...)
יחד עם זאת, את מתארת כי בעלך דווקא נלחץ מהציפייה שלך. עצם הידיעה שאת מצפה למשהו מיוחד, לאיזו מסיבה או יום חוויתי, מאיים עליו. ייתכן כי הוא חש שהוא עלול לאכזב, או לא להצליח במשימה, ועקב כך לכתחילה נדמה כי הוא אפילו לא מנסה... הוא מעדיף "להיכשל מראש", מאשר להרגיש הוא מאכזב.
אני מתארת לעצמי, כפי שתיארת בקצרה, שהחוסר מוכנות (או החוסר יכולת) שלו להשקיע כפי שאת מצפה, מאכזב אותך מאוד. את חשה כאילו הוא אינו אוהב אותך באמת... הרי לכאורה אם הוא באמת היה אוהב, הוא היה מוכן להתאמץ, הלא כן?
אך מסתבר שהמציאות איננה שחור לבן. אני מאמינה כי אילו לבעלך היו את הכוחות והכישורים הנדרשים על מנת לארגן ולתכנן את היום החוויתי שאת זקוקה לו, הוא היה שמח לעשות זאת. אלא שלא תמיד בן הזוג עושה או לא עושה, בגלל חוסר רצון, אלא בגלל חוסר יכולת אמתית. ייתכן מאוד שהוא פשוט לא יודע איך, כמה ומה צריך לעשות. יש לו ככל הנראה אופי אחר משלך! בנוסף לכך, אולי בעיניו יום הולדת, הוא יום קצת פחות משמעותי ממה שהיום הזה נתפס בעיניך.
מעבר לכך, ייתכן שכבר היו מקרים אחרים בעבר שהראית לו שאת מאוכזבת, ועקב כך הוא עוד יותר נרתע מלנסות, ומעדיף לתת לך להגיד מראש מה את רוצה ואיך. עם כל זאת, ייתכן כי ההסברים שכתבתי, לא ממש מספקים אותך. הרי כמו שהמורות אוהבות לומר: "אין לא יכול, יש לא רוצה..." (משפט בעייתי מאוד ולא מדויק..), הרי כיוון שמדובר בסופו של דבר בצורך רגשי שלא נענה, יש בתוכך את הקושי הפנימי להשלים עם העובדה שהוא לא יכול למלא את הצורך שלך, ועוד ביום המיוחד הזה.
ואני מסכימה. חשוב שהצורך שלך יקבל את המקום שלו, אלא שצריך לחפש את הדרך הנכונה לכך.
לשם כך חשוב לזכור כי ככל שאת תלחיצי אותו יותר, כך סביר להניח שיהיה לו יותר קשה לעשות זאת. לחץ מצמצם את מרחב הפעולה לבן הזוג, כיוון שהוא מביא עמו הרבה ציפיות שצריך לעמוד בהם, והוא יוצר תחושה של ביקורת סמויה שלרוב מחלישה את המוטיבציה.
מתוך כך, הייתי ממליצה ליצור שיחה נעימה עם בעלך לא על המסיבה או החגיגה שאת רוצה, אלא על הצורך שלך להרגיש שאת מוערכת ואהובה. תאמרי לו שאת זקוקה לחוש שהוא מוכן להתאמץ בשבילך ביום המיוחד שלך, קצת מעבר לכוחות הרגילים. בנוסף, כדאי לתת גם לו מקום של קבלה ולומר שאת מבינה את הקושי שלו, שאת יודעת שאתם שונים בצורך הזה, אך חשוב לך שהוא בכל זאת ישתדל בעבורך.
לאחר השיחה (או אולי אפשר במכתב, שיוכל לקרוא שוב מעת לעת) זה הזמן להרפות.
את אמרת את שלך, כעת תתני לו חופש לבחור, לחשוב, לנסות ולחפש. אם תזכירי לו זאת שוב ושוב, את עלולה להגביר את הלחץ, ולהוריד את החשק. תסמכי עליו (ותתפלי) שהוא ינסה וישתדל. זה לא תמיד קל לסמוך, אבל כעת זה הזמן להתאמן. פשוט להרפות, לקוות לטוב ולהזכיר לעצמך שאתם באמת שונים. תתני לו לנסות ולהעניק בדרך שלו.
ענין אחרון וחשוב לא פחות בהקשר לכך הוא- להודות. גם אם הוא לא הצליח לעשות בדיוק מה שרצית, גם אם זה יצא לו רק בערך- תעריכי. תודי לו על כך מכל הלב. ככל שהוא ירגיש שהוא לא מאכזב אותך, אלא להפך, שאת מעריכה ושמחה במאמץ שלו (אפילו הקטן)- יגדל בתוכו החשק לנסות שוב.
כי כשם שהלחץ מוריד חשק, הערכה מגבירה חשק ורצון.
ולסיום אני מאמינה כי מעבר להשקעה של בעלך ולמוכנות שלו להתאמץ עבורך ביום הזה, חשוב כי גם את תנסי להעניק לעצמך ולפנק באופן שאת אוהבת. אל תחכי רק להשקעה מצדו, אלא תאפשרי לעצמך להעניק וליזום עבור עצמך. כמו כן, ולא פחות חשוב- ביום הולדת שלו- תעניקי ותפרגני לו גם את! ייתכן כי דרך "דוגמא אישית" שלך, הוא יילמד כמה זה משמח שמפתיעים!
מתפללת יחד איתך שתצליחו ללמוד בהדרגה איך למלא ולהבין את הצרכים הנפשיים השונים (ולא רק ביומולדת..), שתזכו לקרבה, להבנה הדדית, סבלנות וקבלה.