סיפורה של קרן יח"ד שהושקה השבוע מתחיל בעצם לפני כמה שנים, כאשר מייסד הקרן, הרב הלל הורוביץ, נרתם לסייע למשפחה שבה האב הלך לעולמו. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שבה נקרא הרב הורוביץ לסייע בעניין שכזה, אולם הפעם גמלה בלבו החלטה שיש לחשוב על מודל אחר. מדובר היה במשפחה מרובת ילדים, שמקורותיה הכספיים הספיקו בקושי לקיומה היומיומי. על מנת להבטיח את עתידם של הילדים, נאלצו הרב הורוביץ וחבריו לדרוש מהמעגלים הקרובים לבני המשפחה - קרובי משפחה, שכנים, מכרים וכדומה לתרום בהוראת קבע סכום חודשי לקרן לחמש שנים.
"מדובר בתהליך לא פשוט", מספר הרב הורוביץ, "כל אחד מהמעגל הקרוב נאלץ לתרום לטובת העניין סכום לא קטן. זה בא אצל אותם אנשים על חשבון דברים שהם תכננו, על חשבון מצוות אחרות שהם היו רגילים לעשות. גם המשפחה שלטובתה נאסף הכסף מצאה את עצמה במקום לא קל. לא פשוט לחיות עם הידיעה שכל הקרובים אליך תרמו לך באופן אישי סכום בלתי מבוטל. זה גורם למשפחה בושה, מחייב אותה להיחשף במידה רבה כלפי אנשים רבים, ומעמיד אותה במצב לא נעים".
ההוצאות גדלות, ההכנסות קטנות
הסיטואציה של מוות והתייתמות קשה מאוד גם כך עבור בן הזוג והיתומים, אומר הרב הורוביץ, אולם אם מתווסף אליה קושי כלכלי הסיטואציה הופכת לקשה מנשוא. "זה מצב שמפרק משפחות פשוטו כמשמעו. כאשר אחד מבני הזוג הולך לעולמו, המעמסה על בן הזוג השני היא עצומה. מצד אחד ההוצאות השוטפות רק גדלות, משום שהרבה פעמים המשפחה זקוקה לעזרה, צריך לסייע גם לילדים. לפעמים זה עוד חוג, לפעמים זה דברים אחרים. קיים גם רצון טבעי של בן הזוג שנותר לא להעמיס על הילדים עוד קשיים אלא להפך, לפצות אותם ולו במעט על הקושי. מנגד, במרבית המקרים המצב הכלכלי נהיה גרוע יותר בסיטואציה כזו. למרות הפנסיה ולמרות הקצבה הקטנה מביטוח לאומי, עדיין המשפחה נמצאת בדוחק כלכלי. אם ההורה שנותר מצוי כל היום במתח איך הוא יגמור את החודש, זה מקרין על הילדים שזקוקים לו ולתשומת לבו הרבה יותר מילד רגיל. במקרה כזה הילדים עלולים להידרדר בלימודים, להידרדר חברתית, ולא צריך לפרט יותר מכך מה עלול לקרות".
ניסיונותיו של הרב הורוביץ לרתום לסיוע לאותה משפחה גם נדבנים שהוא נמצא איתם בקשר, הובילו אותו להבנה שהמודל חייב להשתנות. "באתי עם הסיפור לאותם אנשים, והם הבהירו לי כי לאור הקשר בינינו הם יסייעו במקרה הזה, אך אי אפשר לסמוך על הסיוע הזה במקרים נוספים. הם ציינו בפניי כי בציבור החרדי קיים מודל לסיוע למשפחות שבהן נפטר אחד ההורים, מודל שעובד וכדאי ליישם אותו גם בציבור הדתי-לאומי".
בעקבות אותם נדבנים, הלך הרב הורוביץ ללמוד את מודל הפעילות של ארגון 'ערֵבים', ולאחר חודשים של עבודה מאומצת גובש מודל דומה המתאים למאפייניו של הציבור הדתי-לאומי. על פי המודל שגובש, כל משפחה אשר חברה בקרן מתחייבת לסייע בהתאם לכללים שנקבעו במקרה שבו באחת המשפחות החברות הלך לעולמו אחד ההורים. מנגד, כל משפחה שכזו זכאית לסיוע במקרה שאסון שכזה פקד אותה ל"ע.
על פי התקנון, במקרה שבו באחת המשפחות החברות נפטר אחד ההורים, הקרן גובה באופן אוטומטי מכל המשפחות סכום קבוע שאיננו עולה על 64 שקלים בחודש. 60 השקלים מיועדים לסיוע ישיר למשפחה ואילו 4 השקלים הנוספים מיועדים למימון הליווי שהקרן מעמידה למשפחה. כל אחד מן היתומים זכאי באופן אוטומטי לסיוע בסך 50 אלף שקלים. במידה שהמשפחה איננה מסוגלת ממקורותיה העצמיים (חסכונות, ביטוח חיים וכדומה) להשלים את החיסכון עבור הילד ל‑150 אלף שקלים, תשלים הקרן את הכסף.
הכסף עבור היתומים ייסגר בקרן מיוחדת שהכספים בה יושקעו על פי הוראות האפוטרופוס הכללי להשקעת כספים של יתומים, והוא ייועד לסיוע לילדים בלימודים גבוהים, בחתונה ולאחריה. ככלל, הכספים שייאספו בקרן מיועדים ליתומים, זאת על מנת לאפשר להם לצאת לחיים מנקודת זינוק שווה לילד רגיל. ואולם, במידה שהמלווה מטעם הקרן יגיע למסקנה שהמשפחה זקוקה לסיוע חודשי על מנת להתקיים, יועבר למשפחה סכום חודשי מקרן היתומים, שיבוא על חשבון הסכום שיקבלו היתומים בבגרותם. לסיוע יהיו זכאים יתומים שאינם נשואים וגילם עד 30. יתומים שכבר נישאו, אך נעזרו כספית על ידי ההורים והם בשנתיים הראשונות לנישואיהם, יהיו זכאים לסיוע עד תקרה של 100 אלף שקלים.
את הנתונים על מצבה של המשפחה ירכז מלווה מטעם הקרן שיגיע למשפחה כבר במהלך ימי השבעה או מיד לאחריהם. המלווה יסייע קודם כול לבן הזוג שנותר בחיים בצעדים הכלכליים הראשונים לאחר המשבר, ידריך אותו בסבך הביורוקרטיה ויעזור לו להבין לאשורו את מצבו הכלכלי. במקביל יבחן המלווה את מידת הסיוע שהמשפחה זקוקה לו. הסיוע האוטומטי בסך 50 אלף שקלים לכל יתום ייאסף בכל מקרה, ואילו ההכרעה בנוגע להגדלת סכום הסיוע או להעברת הקצבה חודשית לכל משפחה תתבצע בידי ועדה מייעצת. בראש הוועדה עומד יו"ר הקרן הרב הורוביץ, וחברים בה ארבעה חברים מתנדבים מתחומי עשייה שונים. נשיא הקרן, הרב יעקב אריאל, הוא גם הפוסק האחרון בכל שאלה על החלטות הוועדה המייעצת.
גובים רק אם צריך
על מנת להפעיל את התוכנית בצורה שלמה צריכה קהילת הקרן למנות 15 אלף משפחות. כאשר הקהילה תמנה 5,000 משפחות תופעל הרמה הבסיסית של הסיוע, וכל יתום יהיה זכאי לסיוע של 50 אלף שקלים. ברגע שהקהילה תמנה 10,000 משפחות, תעלה תקרת הסיוע ל‑100 אלף שקלים ליתום, ואילו התוכנית המלאה תופעל כאמור כאשר תגיע הקהילה ליעד של 15 אלף משפחות.
הרב הורוביץ מדגיש כי הכוונה של הקרן איננה להחליף את ביטוחי החיים. "בלי כל קשר, כל מי שמסוגל לעשות לעצמו ביטוח חיים, ראוי שיעשה זאת. הבעיה היא שפעמים רבות מתברר שזה לא מספיק. לעיתים מדובר במשפחות שלא יכולות להרשות זאת לעצמן, לעיתים סכום הביטוח נדרש לצורך הקיום השוטף ולעיתים מתברר שלבן הזוג שנפטר יש חובות וביטוח החיים מעוקל. בכל מקרה, לא מדובר בשום אופן בתחליף לביטוח חיים אלא במסלול של עזרה הדדית".
אחד העקרונות שעליהם מושתתת הקרן קובע כי אין גבייה אם אין צורך. לדברי הרב הורוביץ, "העיקרון הוא פשוט. בחודש שבו לא נפטר איש מחברי קהילת הקרן, אנחנו לא נגבה אפילו אגורה. הכסף שנגבה הוא רק בעבור יתומים ספציפיים, בתוספת אותו סכום קטן של עד 4 שקלים בחודש לצורך מימון ליווי המשפחה. במידה ובחודש אחד יהיה צורך לסייע ליותר יתומים מכפי שמאפשרת תקרת הגבייה החודשית, יתגלגל גיוס הכסף גם לחודש הבא אחריו". הרב הורוביץ מציין כי הקרן מגבילה את תוכנית הסיוע למצבים רגילים, אולם במצבים חריגים כדוגמת אסון טבע כבד או מלחמה, הקרן לא תעמיד את מלוא הסיוע למשפחות. תוכנית הסיוע נבחנה בידי אנשי מקצוע, אשר בדקו את היתכנותה הכלכלית. מודל הפעולה של הקרן הוא כאמור פשוט מאוד, מה שמסייע בין השאר גם להקטין במידה ניכרת את ההוצאות על הפעלתה.
החריג היחיד לכלל לפיו הגבייה תתבצע רק לצורך יתומים ספציפיים, הוא דמי רישום בסך 36 שקלים אותם תגבה הקרן מכל משפחה מצטרפת. "לגביית דמי הרישום שלוש מטרות", מסביר הרב הורוביץ, "מטרה ראשונה היא הצהרת רצינות של כל משפחה שמצטרפת לקרן. מטרה שנייה היא בדיקה של פרטי כרטיס האשראי או הוראת הקבע של כל משפחה מצטרפת, כך שבזמן אמת נדע שניתן לבצע את הגבייה באופן מיידי. המטרה השלישית היא כיסוי חלק מעלויות מבצע גיוס החברים לקרן".
מטרתה העיקרית של הקרן היא כאמור הסיוע ליתומים, אולם הרב הורוביץ רואה בעצם קיומה של קרן כזו ערך בפני עצמו. "העניין כאן הוא הערבות ההדדית. ערבות שאומרת שלא כל משפחה עומדת לבדה מול אסון כזה, ולא כל קהילה עומדת לבד מול הצורך לסייע למשפחה כזו. המטרה היא ליצור חיבור בין כל חלקי הציבור הדתי-לאומי ביישובים ובערים. בית אל ערֵבה לפתח תקווה, פתח תקווה ערבה לחברון, חברון ערבה לבאר שבע ובאר שבע ערבה לתל אביב. עצם ההפיכה של כל הציבור הזה לקהילה אחת גדולה שמה שמאחד אותה הוא הערבות ההדדית, זה צעד גדול בפני עצמו".
הרב הורוביץ מציין כי בשלב זה קהל היעד הוא הציבור הדתי-לאומי, אולם החלום שלו הוא לצרף לקהילת הקרן גם משפחות מהציבור הכללי. "בציבור הדתי-לאומי קיימת ערבות הדדית וקהילתיות במידה רבה ממילא, אולם בציבור הכללי המצב מבחינה זו פחות טוב. התקווה שלי היא שבשלב שני נוכל לחבר גם חלקים מהציבור הזה לקרן, לעזור ולהיעזר, והיה זה שכרנו".
לסיום מדגיש הרב הורוביץ כי בסופו של דבר מדובר בקיום מצוות צדקה: "הכוונה של כל אחד מאיתנו היא כמובן לזכות ולהאריך ימים ולעולם להיות מהעוזרים ולא מהנעזרים. לכן על פי פסיקת הרבנים שבהם נועצנו, ניתן להכליל את התשלומים לצורך סיוע ליתומים במעשר הכספים".