נערכים לשלג בירושלים
נערכים לשלג בירושליםצילום: פלאש 90

1. חורף קשה זה עסק מאוד לא נעים. עבדכם הנאמן, כותב שורות אלו, טעם מהחורף הנוכחי טעימה לא מאוד סימפטית, והאמינו לי, לא היה כיף.

למעלה מיממה ללא חשמל, שעות ארוכות מאוד ללא מים, ושלג שמגיע כמעט עד הברכיים ומקשה מאוד אפילו על פעולות פשוטות דוגמת הליכה לתפילה בשבת.

למרבה השמחה הנזקים בישוב בו אני מתגורר לא היו מן החמורים, וכך כבר במהלך השבת זכינו להתחבר לרשת החשמל, ולאט לאט, בימים הקרובים, החיים יתחילו לשוב למסלולם הנורמלי. הבוקר הילדים עוד נשארו בבית והכבישים כולם מכוסים בשכבת קרח דקה ומחליקה, אולם גם הבעיה הזו יש להניח שתיפתר במידה רבה עד לסוף השבוע.

2. אין ספק שחלק ניכר מהמערכות הקריטיות לתפקוד ולקיום חיים תקינים אינן מסוגלות להתמודד עם סופה בסדר גודל שכזה. אם ניקח את הדוגמה הבולטת ביותר, רשת החשמל, הרי שהבעיה העיקרית במצב של שלג איננה התקלות עצמן, אלו אינן מורכבות במיוחד, אלא האפשרות להגיע לנקודות התקלה ולתקן את התקלות בבטיחות. 

מערכות נוספות דוגמת מערכת התחבורה גם הן אינן ערוכות להתמודדות עם סופה בסדר גודל שכזה, וכך ירושלים, בירת מדינת ישראל, עדיין איננה מחוברת לשאר חלקי מדינת ישראל באופן מלא. התחבורה הציבורית מקרטעת וכניסה לעיר עם רכב פרטי היא מעשה בלתי סביר גם בבוקר הזה, קצת פחות משתי יממות לאחר הפסקת השלג.

3. חלק מהטרוניות על תפקודם של כל גורמי ההצלה והחירום בסופה הן מוצדקות. היערכות מוקדמת היתה עשויה למנוע חלק קטן מהבעיות והברדק בתחומי האחריות במדינת ישראל הוא עניין לוועדת חקירה בפני עצמה. אולם, צריך להכיר בעובדה הקשה שמרבית הבעיות שנחשפו במהלך הימים האלו לא ניתנות לפתרון ללא הקצאת תוספות תקציביות משמעותיות ביותר לצורך כך.

די אם נעלה שתי דוגמאות קטנות. הטמנת כבלי החשמל בכל מדינת ישראל תעלה לנו (צרכני החשמל או משלמי המסים, זה לא כל כך משנה כיצד זה יבוצע) כ-200 מיליארד ש"ח ותיקח למעלה מעשור. גם אם העשייה בהקשר הזה תתמקד רק באזורים קריטיים מדובר בהשקעה של מיליארדים. חידוש צי המפלסות בירושלים, בצפת ובמועצות האזוריות והמקומיות באזורי ההר במרכז ובצפון תעלה לנו (דרך תקציב המדינה או תקציבי הרשויות, גם כאן אין שום הבדל) למעלה ממיליארד ש"ח. 

4. את הדברים הללו, וגם דברים נוספים שיגרמו לחיים בזמן סערה להיות נוחים הרבה יותר, ניתן לעשות כבר בעוד חצי שנה או שנה. אין צורך לחכות עד לסערה הבאה. השאלה היחידה היא על חשבון מה. מהיכן תביא המדינה את תקציבי העתק, עשרות מיליארדים בהערכה שמרנית, על מנת לאפשר התמודדות מושלמת עם נזקיהן של סופות כאלו.

האם לוותר על הוספת מיטות בבתי חולים? האם לוותר על תגבורי שעות במערכת החינוך? האם לקצץ את קצבאות הילדים פעם נוספת או שמא להפחית מקצבאות ניצולי השואה? כל החלטה להעביר תקציבים לצורך היערכות מסוג זה תחייב לקצץ במקום אחר, סביר להניח שכואב. הכסף, כפי שזוכר כל ילד שרצה פעם משהו מהוריו ולא קיבל, לא גדל על העצים.

5. צריך גם לזכור שהביטוי "התמודדות מושלמת" מטעה גם הוא. ככל שהסכומים שיושקעו בהיערכות יהיו גבוהים יותר, כך גם יעלה רף הציפיות להתמודדות עם המצב. אם יושקעו מיליארדים בשיפור תשתיות החשמל גם 5,000 בתים מנותקים מחשמל ייחשבו למחדל. אולם אין מה לעשות ואיתני הטבע חזקים מאיתנו. אין שום מדינה שמסוגלת להתמודד באופן מושלם עם איתני הטבע, משום שהתמודדות מושלמת שכזו כלל לא תיתכן.

6. את הדיון הציבורי סביב לקחי הסופה צריך להסב לנקודות בהן ניתן לעשות יותר בתיאום ובהיערכות בין הגופים השונים, ולנקודות בהן ניתן לעשות הרבה יותר בתוספת תקציב קטנה. כל החלטה על השקעת תקציבי עתק בהיערכות לסופות מעין אלו, תסתיים בעתיד בבזבוזי מיליארדים ללא כל סיבה או צורך.