צבי ינאי, הוגה דעות, איש רוח ומנכ"ל משרד המדע לשעבר, הלך היום (שני) לעולמו והוא בן 78.
סיפור חייו של ינאי הוא ארוך ומפותל וראשיתו באיטליה, שם נולד לאב שהיה זמר אופרה נוצרי פרוטסטנטי הונגרי, ולאמו יוּצי גַלַמבּוֹש שהייתה רקדנית יהודייה ממוצא הונגרי.
ההורים לא קיבלו אזרחות איטלקית ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורש האב. האח הבכור, רומולו, ננטש אצל אומנת ומאז נעלמו עקבותיו ואילו האם ושלושת הבנים, שזהותם היהודית הוסתרה, המשיכו לגור באיטליה, בעיירה סמוכה לפירנצה.
האם, שכאמור זהותה לא היתה ידועה, עבדה בתור מתורגמנית עבור הצבא הגרמני, אך הלכה ליעולמה בשנת 44' עקב מחלת לב ממנה סבלה והילדים נותרו לבדם.
האומנת שידעה שהילדים יהודים התנדבה להמשיך ולטפל בהם, והם נשארו תחת השגחתה עד תום המלחמה. עם תום המלחמה נמסרו הילדים לידי חיילי הבריגדה, אשר חיפשו אחריהם לבקשתו של אחי האם שעלה לישראל ועברת את שמו לשאול ינאי.
הילדים עלו לישראל וצבי הצעיר התגייס לצה"ל בשנת 52' והחל לשרת בגדוד הצנחנים 890 שם סיים את שירותו לאחר שנה בצבא הקבע. במסגרת שירותו לחם בפעולות התגמול ובמבצע סיני.
ינאי נודע כהוגה דעות אוטודידקט, לאחר שלא רכש השכלה אקדמית רשמית. לאחר שהצטרף לחברת IBM בשנת 1970 הקים את מערך הדוברות וההסברה של החברה ומונה לדוברה.
במסגרת עבודתו הקים וערך את כתב העת מחשבות שהוציאה החברה, ואשר תחת שרביטו הפך לכתב עת חשוב בהגות ובמדע, עד לסגירתו בשנת 90'.
בשנת 93' מונה בידי שולמית אלוני למנכ"ל משרד המדע וכיהן בתפקיד זה כארבע שנים. ינאי הרצה בפורומים שונים על פילוסופיה, תרבות ומדע ויעץ לחברות הייטק בנושא פילוסופיה ארגונית.
ב-2006 יצא ספרו "שלך, סנדרו" המבוסס על תולדות חייו הסוערים ועל תולדותיה של משפחתו הידועים רק בחלקם.
על השאלה למי מוקדש הספר, ענה ינאי בראיון ל"הארץ", כי "הספר מוקדש לאחי רומולו, שננטש אחרי לידתו מסיבה עלומה ועקבותיו אבדו, להורי שמתו טרם-עת בעצב ובבדידות, לסבתא לואיזה שנספתה במחנה ריכוז לפני שזכתה לראות את נכדיה, לאחיותיי שהגיחו מהכוורת האיטלקית לכיוונים שונים ובכל זאת דומים, ולשתי נשים נדירות: האומנת אידה ברונלו לנטי ונשיאת הצלב האדום בבולוניה, מריה ברטי מרטלי, שעליהן אפשר להחיל את מאמרו של פרימו לוי על ידידו לורנצו: 'אנושיותן הייתה ללא רבב'".
אלמנתו, דליה הוכברג, כתבה לאחר פטירתו בדף הפייסבוק שלה, כי "צבי שלי, שלנו, כבר לא איתנו. כל שאר השורות הפכו להיות ריקות".