שלושת שופטי בג"ץ, אשר גרוניס, אסתר חיות, חנן מלצר, קיימו הבוקר (שלישי) דיון בעתירת השמאל הקיצוני נגד הישוב עמונה הסמוך לעפרה בבנימין.
בין השאר דרשו העותרים להורות למדינה להרוס חלקים מעמונה למרות שאין עליהם כל דורש פלסטיני.
מהדיון עלה כי המדינה מתנגדת לפינוי החלקים בעמונה שאין עליהם כל דורש זאת בשל העובדה כי אלפי בתים ביו"ש בסטטוס דומה. המדינה הדגישה עם זאת כי כל מבנה שיוכח כי הוא בבעלות פרטית של פלסטיני עמדתה תהיה להסיר אותו.
נציגת המדינה בדיון, עו"ד חני אופק, אמר כי "מדיניות הממשלה נקבעת בראיה כוללת של שיקולים מדיניים ביטחוניים למול היקף הפגיעה הספציפית באדם, נכון שכשיש עותר קונקרטי יכול שהשיקולים יושגו אך בהעדר נפגע ועותר קונקרטי אין מקום להשגתם של אלה".
אופק ציינה עוד כי בתחומי איו"ש יש עוד מבנים רבים בסטאטוס, "אנו סבורים שבהעדרו של עותר קונקרטי אין מקום לתת סעד שיפוטי שיורה על פינוי או הריסה של בניה".
עו"ד הראל ארנון, בא כוחם של חלק מתושבי עמונה, הבהיר בדיון, "המדינה מצהירה כי תהרוס גם את הבתים שלגביהם אין נפגע קונקרטי ועם כך איננו מסכימים. עמונה לא הוקמה ע"י בריונים באישון לילה אלא ביוזמת הרשויות על דעתם ובמימונם, נכון שנפלו פגמים בהקמה ולא תמיד נחתמו חוזים ולא הקפידו על הזכויות בקרקע אבל המדינה הקימה והיום מתנערת מכך. המשפחות שנמצאות כאן אותן המדינה שלחה לשם, זה לא מאחז אלא ישוב.
אתמול המדינה הודיעה שהיא רוצה לפנות גם אותם אבל גם למחזיקים בעמונה יש זכויות יסוד ואי אופשר לפגוע בהם באופן שרירותי. ביהמ"ש נדרש לעשות איזונים והפגיעה צריכה לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה. ככל שהמדינה תעמוד על פינוי עמונה היא לא עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. מסתבר שבשם ערך אכיפת התו"ב המדינה תפגע אנושות בזכויות אלו שיש לה אחריות כלפיהם. לו היתה המדינה אומרת שמפנה בשל טעמים מדיניים אבל לא כך, המדינה אומרת היום שלאחר שפינתה את העותרים הקונקרטיים העילה היחידה היא אכיפת עילת תכנון ובניה".
עו"ד ארנון ציין עוד "לא סתם אין עותרים קונקרטיים, יש יסוד להניח שחלק ניכר מהקרקעות הם של נכסי נפקדים והמדינה טרם מיצתה בירור הליך זה. למדינה גם יש סמכות להחכיר קרקע תוך שהיא שומרת את הפירות לבעלים אם ישובו. העמדה שמדובר בקרקע פרטית אין בה כשלעצמה להחריב את עמונה. המשיבים מבקשים לרכוש את הקרקע מבעליהם אך המדינה לא נותנת להם ומצד שני אומרת שצריך להסדיר והיא לא נותנת להם. דווקא בחלקים שיש עותר קונקרטי מגיעים להסדר כלכלי ואיפה שאין עותר קונקרטי ולא חושפים את שם הבעלים שם מבקשים הריסה".
"התחייבות המדינה להרוס את עמונה מתי שהוא לפני שמוצו האפשרויות להסדיר את המעמד התכנוני של עמונה, היא פגיעה בזכויותיהם היא בלתי חוקתית ומן הראוי להמתין", ציין ארנון.
עו"ד מרדכי וויס ציין בדיון את האבסורד בהתנהלות המדינה מול תושבי עמונה, "העותר הציבורי שמתיימר להיות ציבורי הוא ראש מועצת הכפר סילוואן שמוכן להקריב את ממונם של בעלי הקרקע האמיתיים אם הם באמת תושבי הכפר למטרה אחת להגשמת האג'נדה הפוליטית שלו וביהמ"ש צריך להגן על האינטרס של הבעלים האמיתיים שלא עתרו כנגד מימוש האג'נדה הפוליטית של ראש שכפר שכיום כבר לא ראש הכפר. מדובר באיש חמאס, שלא חשוד על הומאניות יתרה. הגשנו תצהיר עם שם מלא. ביהמ"ש ראה מסמכים כתובים שהגישו חבריי בהם המדינה הציגה לתושבים מצגים שזה רכוש ממשלתי נטוש ושלחה אותם להתיישב והשקיעה שם עשרות מיליונים ועכשיו לבוא ולהתנער כי הציגו מצג שווא ודינם פינוי והרס זה מזכיר משהו כמו אל תירק לבור ששתית ממנו. זה כמו לשלוח חייל לקרב ואחרי שהוא נהרג לומר ליתומים שיסתדרו".
עורך הדין מיכאל ספרד מהשמאל הקיצוני דחה את דבריהם של תושבי עמונה, "יש כאן היתממות שמרקיעה לשחקים, העתירה הזאת הוגשה ב- 2008 לפניה היתה עתירה קודמת שהוגשה ב- 2005 ועשתה את הרעש הגדול שעשתה. לא היה שם מקרה קונקרטי אלא עתירה ציבורית. אומר חברי עו"ד ארנון שנודע להם שיש בעיות עם הקרקע ב- 2005. קודם כל אני לא יודע, אני שהולך לטעת את מקלי או יתדי במקום מסויים אני בודק שאני על קרקע לא של אדם אחר. אני הולך ובודק. אם היו בודקים היו מגלים שתוכנית המטא"ר חלה על קרקע חקלאית ואי אפשר להקים שם כלום".
ספרד הזכיר את רב הישוב הרב יאיר פרנק, "יש אדם בשם יאיר פרנק, היה עותר בעתירה נגד הפינוי של התשעה בתים האלה. הוא את הבית שלו הרסו והוא המשיך לגור בעמונה על קרקע גזולה, זה תום לב שעל בסיסו רוצים להקים מגדלים של טענות משפטיות".