בארגון 'מורשת הגליל' ממשיכים להתחקות אחר מוקדי המורשת היהודית ברחבי הגליל וביום שישי הקרוב, במידה ולא יהיו שינויים מפתיעים מטעמי מזג אוויר, יקיים הארגון סיור מיוחד בתחנותיהן של משמרות הכהונה שעלו מירושלים לגליל לאחר החורבן.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מנהל 'מורשת הגליל', שבתאי שירן, שסיפר על הסיור הייחודי ועל הרקע ההיסטורי שעומד מאחוריו.
בראשית הדברים הזכיר שירן כמה נתונים היסטוריים סביב משמרות הכהונה שנדדו לגליל, בעיקר לגליל התחתון, ובקינות תשעה באב ניתן למצוא את המקומות מצוינים במדויק ולגלות שחלקם מוכרים לנו היטב וחלקם הם כיום ישובים ערבים, כדוגמת דיר חנה שהיה בעבר כפר חנה ועראבה שהוא הכפר ערב מאותם ימים.
"לפני החורבן התגוררו משמרות הכהונה סביב ירושלים וזכורה לנו היטב משמרת יהויריב מאזור מודיעין, אבל לאחר החורבן אין לכוהנים מה לחפש באזור ירושלים, בעיקר משום ששם מצויים הגייסות הרומאיים והכוהנים מקפידים מאוד על דיני הטהרה. משום כך הם נוטשים למקומות יהודיים מובהקים, כלומר לגליל".
שירן מציין כי ההתחככות עם הרומאים לא איפשרה לכוהנים שמירה על דיני הטומאה והטהרה הן משום טומאת המתים והן משום החשש לחילול כבודן של נשותיהם. הא מזכיר כי באותם ימים קשים הוגדרו כל הנשים על ידי החכמים כאנוסות והמציאות הייתה קשה ביותר בעיקר עבורם.
"לכן הכוהנים נודדים למקום שכולו יהודי במיוחד אחרי מרד בר כוכבא, וזהו הגליל. בשנת 200 לספירה הגליל כולו יהודי והפאט גנים מרוכזים במישור החוף ויהודה", אומר שירן המזכיר כי הגליל היהודי אינו מתאפיין רק במשמרות הכהונה אלא גם בסנהדרין שנדדה מירושלים ליבנה ומשם לציפורי, בית שערים, אושה ושפרעם ומשם לטבריה הגליליות. עוד הוא מזכיר את המשנה שנחתמה בציפורי והתלמוד הירושלמי שנחתם בטבריה. כל אלה הפכו את הגליל לאזור יהודי מובהק.
בסיור מתכוונים המשתתפים לבקר בכפרים הגליליים המוזכרים כמקומותיהן של משמרות הכהונה ולדבריו הכפריים הערבים מקבלים באופן מסביר פנים את המבקרים כל עוד הסיור אינו נושא מאפיינים לאומיים מובהקים. בהקשר זה הוא מזכיר כי כפרים ערביים רבים אינם מתכחשים כלל ועיקר לעברם היהודי. דוגמא לכך הוא מוצא בשפרעם שם על בניין העירייה מופיע שלט המציין כי הסנהדרין שכנה במקום. בשפרעם משמרים גם את בית הכנסת העתיק על אף שאין יהודי שמגיע להתפלל בו, ובכפר יאסיף משמרים את בית העלמין היהודי העתיק.