איזה קור בחוץ.... בימים שאחרי המלחמה. כמויות של שלג בכל פינה. אי אפשר לצאת מהבית עם עגלה... גם לא עם סתם נעליים. הבית הפוך מחמישה ימי קרב, גרביים בכל פינה, שקיות ניילון, מתקני כביסה, מיזרונים, שמיכות, כאוס.
הילדים סוף סוף שבו אל בסיס האם שלהם, כלומר אל מסגרות החינוך ואני יושבת בבית ומנסה לאסוף את השברים, ענפים שקרסו... קופסאות שנלקחו לטובת בניית איגלו ונשברו... מקלות לתמיכה בהליכה.. גופי הרצוץ... ים של עבודה.
אני מודה לה' על הימים הנפלאים האלו אבל במקביל אני בלחץ ואימה מעוד נגלה של שלג דומה לזו.
הימים האלו היו ימים נפלאים של גיבוש משפחתי, של למידה מה כוחו של ה', של למידה מה כח הסיבולת שלנו, ההורים ובעיקר.... בעיקר איך שורדים בתנאי מלחמה.
ההבדל בין מי שנהנה בימים האלה למי שזוהי טראומה עבורו טמון בעובדה האם היה לו חימום / לא. חוסר היכולת לחמם את העוללים הייתה קשה.
את העובדה שהיה לנו חימום אני חבה לאימי שזוכרת ימים מושלגים ירושלמים ולכן ישר העלתה רעיון של תנור גז, לאישי היקר שחפר בורות ע"מ להגיע למחסן למצוא תנור גז ישן ו.. לחמי וחמותי שלא זורקים כלום אף פעם ובזכותם היה התנור במחסן!!!
הימים הראשונים היו מלאי הנאה. מלחמת שלג, זריקת כדורים, הפוגת שבת, צפיה בשקט העולמי נוכח פתיתי השלג היפיפיים ומלאי הקסם ואז... יום ראשון... סקי שלג בכל פינה. דריכת שלג והפיכתו לקרח מחליק ומלא קור... קיפאון. שקיות ניילון בין שכבות גרביים, כפפות גומי כמבודדות בין הכפפות, מעילים, מכנסים, עוד מכנסיים ועוד... מלחמת השרדות בתנאים מיוחדים.
יצאתי עם כמה מסקנות מימות הקור האלה.
א. משפחה בת 11 נפשות יכולה לחיות בדירת חדר בכייף ועוד לארח.
ב. אוכל קר זה לא דבר רע.
ג. כשאין חשמל / תקשורת / הסחות דעת.. יום שישי הוא יום רגוע ופשוט בלי לחץ.
ד. אתה לא נדבק לעצמך אם לא התקלחת שלושה ימים
ה. להתרחץ עם סיר מים מורתחים ונטלה זה חסכוני
ו. במצבי קיצון כל היצירתיות יוצאת החוצה
ז. סעודת ערב שבת בחושך היא דבר רגוע ושקט !!!!!!!!
ח. מומלץ לשבת כל ערב שבת בחושך. ככה אף אחד לא בורר את המרק, אוכלים מה שיש.
ט. כשקר פחות רבים. כמו גם כשחשוך.
י. כשהאוטו תקוע עמוק עמוק בשלג זה לא רק שקט נפשי אלא גם חיסכון ענק לכיס..
בקיצור... היה כייף, עם כל הקשיים. הרגשנו ברי מזל לעומת אחינו בכל מני ישובים שישבו בקור כלבים עם תינוקות קטנים. אין ספק שלימים כאלה חייבים הערכות. אף אחד לא יכול היה לצפות את גודל הקושי.
ובכל זאת עם כל הכייף,,,, נראה לי שבסופה הבאה אני בורחת לאחי בדרום... מעדיפה סופות חול על סופות שלג.
רק מקווה שיהיה להם חשמל....
חורף בריא לכולם והתאוששות טובה...