בשבוע שעבר השתתף חבר הכנסת ניסים זאב (ש"ס) בביקור מיוחד בפרלמנט הגרמני בברלין, שם נועד עם חברי פרלמנט גרמנים ואחרים ששמעו ממנו ומחברי משלחת נוספים שהגיעו עימו מנגינות שונות מאלו שנשמעים בדרך כלל במדינות אירופה.
ביומן ערוץ 7 סיפר חבר הכנסת זאב על המפגשים והביקור כולו.
ליוזמת הביקור אותה הוביל חבר הכנסת זאב הצטרפו גם יו"ר מועצת שומרון, גרשון מסיקה, סגנו יוסי דגן, שי אטיאס ואחרים ואלה, כך הוא מספר, ייצגו בכבוד את פניו של השומרון.
בשיחותיהם עסקו נציגי השומרון בסוגיית החרם האירופי על תוצרי הישובים ובמקביל עסק הוא עצמו בסוגיית הדה-לגיטימציה האירופית המופנית כלפי ישראל. "יש שם בורות ולא רק עוינות", אומר זאב ומבהיר כי כל היחס אל ישראל כאל כובש שלקח אדמות לא לו נובע מבורות שכזו, בורות ברמה ההיסטורית הפשוטה שאותה יש למגר תוך הצגת נתוני האמת.
זאב מספר על מפגש עם חברי הפרלמנט שאליהם התווספו גם נציגים מליטה ומשווייץ ויחד עם אנשי אקדמיה שמעו בדיוני שולחן עגול על הצורך בתרבות של שלום ולא בצורך בנסיגות כאלה ואחרות. זאב עצמו הציג בפני שומעיו נתונים על ההסתה הפלשתינית, התמיכה ברש"פ בעמדותיו של היטלר וראיית עצמם כממשיכיו. לדבריו גם האירופים שנכחו באולם הבינו שכל עוד שיח זה אינו משתנה ברש"פ, במוסדות החינוך והתרבות שלה, הרי שכל שיח על מסירת שטח כזה או אחר הוא שיח עקר וחסר תכלית.
ביקורו זה של חבר הכנסת זאב בגרמניה מהווה המשך ישיר לביקור קודם ברומניה ולדבריו בכל פרלמנט אירופי הצליחו חברי המשלחת לאתר פרלמנטארים פרו ישראליים או כאלה המתנדנדים שעם הסברה ממוקדת ניתן להפנות את עמדותיהם לטובת ישראל.
במהלך המפגשים נועד זאב גם עם האימאם של לונדון, השייח' רמזי, שדיבר על זכויות העם היהודי בארץ ישראל מתוך מקורותיו בקוראן. "הם יודעים שבקוראן כתוב שיש זכות לעם ישראל על הארץ. ישנם מוסלמים קיצוניים שמנסים לשנות את הכתוב, אבל הקוראן מודה בזכות הזו". פגישתו זו של חבר הכנסת זאב עם השייח' אינה ראשונה. השניים נועדו בעבר וכיוצאי עיראק שוחחו ביניהם גם בעיראקית.
בדבריו קבע זאב כי מתן מדינה לפלשתינים מהווה סיכון של ממש, וכראייה הזכיר את המתרחש במדינות המוסלמיות השונות בהן מעשי טבח הפכו לשגרת יומם. "איך אפשר לסמוך על כך ששום ארגון טרור לא ישתלט על הרשות הפלשתינית? כשנותנים להם מדינה לא תהיה עוד שליטה", הוא מזהיר.
בהמשך דבריו נשאל זאב כיצד מגיב השייח' רמזי לשאלת מקום מגוריהם של הפלשתינים במידה וארץ ישראל שייכת ליהודים. לדבריו המענה המוסכם הוא הכרה בזכויות שהוגדרו באו"ם כ'זכויות הילידים' שמשמען הוא החובה להשאיר ישובים יהודים ששמרו על אופיים וצביונם כפי שהוא ולא לעקור אותם ממקומם ובאשר לפלשתינים לתת להם מענה בדמותה של אוטונומיה בלבד על השטחים בהם הם מתגוררים. לטעמו זהו בדיוק ההסדר אליו מכוון ראש הממשלה נתניהו כאשר הוא מדבר על שתי מדינות ומגביל את יכולותיה הצבאיות של המדינה הפלשתינית. לדבריו המשמעות בפועל של דברי נתניהו היא אוטונומיה ולא מעבר לכך.
בביקורו השתתף חבר הכנסת זאב גם במפגש עם כמאתיים אנשי פוליטיקה אנשי דת ואקדמאיים ששאלו שאלות על יחסה של ישראל לפלשתינים. "ענינו תשובות וזכינו למחיאות כפיים", הוא מספר. לטעמו משרד החוץ אמנם עושה את עבודתו ועבודת ההסברה של מדינת ישראל אך יש להתייחס מאוד לחשיבותם של מפגשי המשלחות הישראליות כדוגמת זו עם מקביליהן בעולם. למפגשים אלה, סבור זאב, יש לעיתים ערך משמעותי הרבה יותר מישיבה בוועדות הכנסת והעלאת חוקים.
עוד מוסיף זאב ומספר כי גם בכנסת הוא מנסה לקדם הצעת חוק שתעסוק ב'תרבות של שלום' הנצרכת לפני כל מו"מ אך הצעת החוק מקרטעת. כשנשאל אם המפגש בשבוע שעבר בין יו"ר מפלגתו אריה דרעי לבין השר בנט מקדם את האפשרות שיגיע לקואליציה וכך יוכל לקדם הצעת חוק שכזו, השיב זאב שיש לו תקווה גדולה שאכן כך יהיה.