ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב (הליכוד-ביתנו) התכנסה היום (ב'), להמשיך ולדון בהצעת החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, לקריאה שנייה ושלישית.
במוקד הדיונים עמדו הסעיפים הנוגעים לוועדות התמורה, אך חברי הכנסת דרשו התייחסות להצהרתו של השר לשעבר בני בגין, שהמליץ לראש הממשלה למשוך את החוק.
היו"ר, ח"כ רגב הבהירה כי "הכנסת ממשיכה לדון בהצעת החוק כל עוד הממשלה לא משכה אותו" והוסיפה כי היא אמורה להיפגש היום עם ראש הממשלה בנושא.
בפתח הדיון הבהיר היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, כי יש שינויים שהממשלה מבקשת, בין השאר בעקבות הערות הציבור והוועדה. בנוגע להפסקת כהונה בוועדת התמורה, אמר רוזנר כי "הוועדה אמורה להיות ועדה מנהלית מעין שיפוטית ולכן חשוב לשמור על עצמאותה. ההצעה שמובאת עלולה לפגוע בכך. הוועדה הציעה והממשלה קיבלה את הצעתנו לקבוע תקופת כהונה אחת".
בהתייחס לשאלה מי יכול לתת היתר לעיסוק נוסף-, אמר כי "לאחר שהצבענו על הבעייתיות הממשלה קיבלה את דעתנו שיהיה זה ראש המועצה המייעצת".
ח"כ אברהים צרצור (רע"מ-תע"ל), הציע לקבוע את כללי השכר בחוק ולהבהיר את כללי ניגוד העניינים. ח"כ חנא סויד (חד"ש), פתח את דבריו ברוח מבודחת: "שמעתי לאחרונה שמדברים על כך שהשר יאיר שמיר יחליף את השר לשעבר בגין. האם אחד הקריטריונים הוא שיהיה בן של ראש ממשלה?" הוא הוסיף כי נדרשת אחריות מיניסטריאלית.
היו"ר, ח"כ רגב השיבה, כי "שר אחראי ממנה אותו ראש הממשלה ולנו אין נגיעה לכך או מושג. נקבל את מי שימנו בברכה. הכנסת ממשיכה לדון בהצעה כל עוד הממשלה לא משכה אותו. אנחנו נכניס שינויים לחוק. הליבה מדברת על מה הן התמורות והאם החוק בא לטפל רק ב-3000 או בכלל ההתיישבות בנגב, כפי שאני רוצה. כל עוד לא החליטו מי השר, דורון אלמוג מבחינתי ומבחינת לשכת ראש הממשלה, ממשיך עם החוק כרגיל. אני אמורה לפגוש היום את ראש הממשלה ולשמוע מה קורה. החוק הזה הוא מדיניות הממשלה".
ח"כ באסל גטאס (בל"ד) שאל, "אם בפגישתך היום תשמעי שהממשלה תמשוך את החוק , האם אין זה מיותר לדון בו כעת? היו"ר, רגבהשיבה כי " אם ישנו את החוק בהתאם לתפיסות הוועדה, ימין ושמאל, מצוין. אם כיווניה שונים – נדון בו כמו בכל חוק ונכניס שינויים. אם הממשלה תמשוך, כמובן לא נדון בו".
ח"כ סוייד העלה את האפשרות של אינסטנציית ערעור על החלטות ועדת הערר שלפי ההצעה הנוכחית אין אפשרות לערער על החלטותיה.היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד רוזנר, אמר כי הממשלה מציעה שניתן יהיה להגיש עתירה מנהלית. ח"כ סוייד אמר כי אינו מסתפק בכך, "בכל ועדה מנהלית מעין שיפוטית, מאפשרים ערעורים. כאן החלטת הוועדה סופית, יש כאן טעם לפגם. צריך לאפשר ערר מנהלי. עוד הציע כי תהיה אפשרות לתובעים להתייעץ עם מומחים בהופיעם בוועדת הערר ושיוכלו להופיע בפניה. בנוגע לפרסום ההחלטות, אמר כי לפי המוצע אפשר למחוק או "להסתיר" תכנים מההחלטות. הוא שאל, למה שהוועדות לא יעבדו על פי הכללים של ועדות ההסדר של מינהל מקרקעי ישראל? למה להמציא את הגלגל מחדש?"
ח"כ גטאס הוסיף: "בכל דיון אני מרגיש את עצמי במצב של מי שיצא כבר גזר דין נגדו והוא נושא ונותן על תנאי המוות או הכלא שנגזרו עליו. קשה לי להציע תיקונים, כי סך התיקונים לא יוביל לשינוי מהותי בכוונת המחוקק. זה ישפר את תנאי ההוצאה להורג, או הנישול, ההדרה והגירוש. איך משפרים תנאי גירוש? המדינה התנגדה באופן יותר קשוח לכל הכרה בכפרים הבלתי מוכרים בצפון, עד שהייתה החלטה פוליטית להכיר ולא קרה כלום. היישובים מתפתחים. כשיש כוונה אמתית לדבר, לפעול בצדק יחסי, מוצאים דרכים".
ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד), אמר כי מדובר בשודדים עם עניבות והציע לקיים במקום ועדות בירורים שך העולם התחתון.
ח"כ טלב אבו עראר (רע"מ-תע"ל): "למרות שראש הממשלה הודיע שהחוק נגנז, יו"ר הוועדה נזכרת לשבת עם ראש הממשלה רק עכשיו. מי שמחפש לצבור הון פוליטי על חשבון הציבור הבדואי טועה. אני מגנה את הגזענות והנישול. קידום חוק כזה בניגוד לרצון הבדואים, מלמד על מהלך כוחני לגירוש. או שנחיה יחד או שנמות יחד. הוא צעק לעבר פיני בדש, "הדם שלך זורם שנאה". ח"כ זחאלקה הוסיף: "אתה כמו האפריקנים של האפרטהייד".
היו"ר, ח"כ רגב, הגיבה לדבריו, לאחר שקבל על דבריה בפייסבוק: "בסוף נגיע לחוק טוב. אין לי שום בעיה עם סכנין. הם קבוצה טובה והבעיה היחידה היא עם הנפת דגלי אש"ף – נבדוק מי יממן אותם, הפלסטינאים או היהודים. אני בעד בני סכנין ושימשיכו לשחק יחד יהודים וערבים".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ), התייחסה אף היא ל"חילופי הגברי" בכיסא שליד יו"ר הוועדה. אני חשה תמיהה כי השר לשעבר בגין אמר בקולו שהמליץ לראש הממשלה למשוך את החוק וכי ראש הממשלה נענה.
היו"ר, ח"כ רגב העירה כי הממשלה לא משכה את החוק וח"כ זנדברג המשיכה: "מדובר בהטעיה מכוונת? יש לי חשש, שאו שנעשה מהלך להרגיע את הציבור ולהמשיך לקדם, או שיש בלגן בתוך הממשלה. כנראה בגלל שההצעה דרקונית מדי, הייתה כאן היסחפות לכניעות הימין וכניעה להם. אנחנו שואלים מה קורה פה? אני מבינה שפרוצדורלית ממשיכים לקדם אבל זה לא עומד במבחן הציבורי".
ראש מועצת עומר, פיני בדש, פנה לחברי הכנסת הערבים: "אתם עושים עוול לבדואים, אם הייתי בדואי הייתי רץ וחותם על החוק בשתי ידיים. במשך חיי בנגב, השוד של הקרקעות מהצד השני לא ייאומן. כל יום תופסים בדואים קרקעות ובונים לא חוקית". דבריו גרמו להתרעמות מצד חברי הכנסת בדיון. בדש המשיך: "אם החוק יאפשר לרוץ לבתי המשפט על כל דבר, נמשיך עם זה חמישים שנה". ח"כ זנדברג: "לפי דבריך אפשר לבטל כליל את בתי המשפט. בדש: "המדינה פשטה את הרגל ומחלקת מאות אלפי דונמים בחינם. אנחנו פראיירים ואידיוטים". ח"כ גטאס: "אתה אידיוט".
ח"כ זחאלקה הציע להקפיא את הדיונים בחוק "כי דנים בביצה שלא נולדה. עוד לא יודעים מה גורל החוק. השר לשעבר בגין, נציג הממשלה לעניין החוק אמר שהוא נגנז ולא שמענו מהממשלה הודעה שמבטלת את דבריו. הוא הציע להקפיא את הדיונים עד להודעת הממשלה. אנחנו חיים משמועות ואי אפשר לנהל כך חקיקה. זה בלתי חוקי בעליל. קצת כבוד לפרלמנט- לדרוש שיגיע נציג הממשלה להבהיר את המצב.
היו"ר, ח"כ רגב הגיבה: היועץ המשפטי מטעם הממשלה הודיע שיש להמשיך בדיונים. ח"כ זחאלקה השיב: "מי שמייצג זה שר ולא פקיד. כל הדיון מתנהל בלחישות מאחורי גב הוועדה. צריך לבטל את החוק כליל". הוא הציע לבטל את כל הסעיפים וקרע את ניירות החוק.
ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי), אמר כי הוא "מתנגד לחוק במתכונתו הלאומית, הוא עושה עוול גדול ביחס לנגב ולאוכלוסייה הבדואית בו". עד היום אף תביעה משפטית לבעלות לא זכתה. ח"כ סוייד הגיב לדבריו: "המדינה טענה שהבדואים פולשים ובית המשפט קיבל כי נשיאיו מקבלים את מה שהמדינה אומרת". הוא ביקש חוות דעת משפטית על פסיקת בית המשפט. היו"ר, ח"כ רגב אמרה כי "החוק שעל שולחני עבר את היועץ המשפטי לממשלה. אני שותפה לעמדת ח"כ כלפה וגם שלכם- החוק לא ייצא כפי שנכנס. בשבוע הבא נקיים את הדיון בחמשת הסעיפים האחרונים של ועדות התמורה ונעבור לדיון המהותי".
אליעד ויינשל, היועץ המשפטי למטה יישום התיישבות ופיתוח כלכלי של הבדואים בנגב, הגיב להצעות הח"כים ואמר כי הוועדה הוקמה בראשות משפטן, בשביל ליצור פורום ראוי בתביעות הבעלות. הולכים לוועדה מינהלית בעקבות דבריו של השופט גולדברג. היו"ר, ח"כ רגב,התייחסה להצעת ח"כ סוייד: "בכל זאת צריך להיות הליך של ערר ואם לא תביאו פתרון, נציע אנחנו".