"ביטול חזקת הגיל הרך יפגע בילדים"

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ לוי אבקסיס על ביטול חזקת הגיל הרך: "קבלת החוק במתכונתו הנוכחית משמעותה פגיעה בזכויותיו של הילד".

חזקי ברוך - ערוץ 7 , כ"א בטבת תשע"ד

לפקח. אורלי לוי אבקסיס
לפקח. אורלי לוי אבקסיס
צילום: פלאש 90

"הדיון היום איננו על חזקת הגיל הרך אלא על אחריות משותפת של שני ההורים", אמרה יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ אורלי לוי אבקסיס בדיון משותף שהתקיים היום עם הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ ד"ר עליזה לביא, על מעורבות המדינה בהסדרי הורות בגירושין, נוכח הכוונה לשנות את חזקת הגיל הרך.

ח"כ אבקסיס הוסיפה "חייבים ליצור מנגנון שבהליך הגירושין, כשהצדדים מתבצרים כל אחד בעמדתו ולא רואים את ההשלכה על הילד, המדינה תחייב אנשים בהליך גישור. היום יש פיילוט התנדבותי, שמי שמשתתף בו הוא ממילא מי שנוח להגיע להידברות. מדוע לא להפוך למחייב, על מנת שיכלול גם את הקונפליקטים הקשים?".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ ד"ר עליזה לביא: "המהירות בה רוצים להעביר את החוק מטרידה. אי אפשר לנתק את הצעת החוק מחוסר השוויון בעולמנו, כשהמרחב הציבורי הישראלי משמר אותו. חוסר השוויון בא לידי ביטוי בפערי השכר כנשים מרוויחות פחות מגברים בצורה משמעותית. גם הגט תלוי ברצון הגבר, והתוצאה של החוק בעולם הלא שוויוני שלנו תהיה שמחיר הגט יעלה וחזקת הגיל הרך תהפוך לכלי לסחטנות. בגלל החוק הדתי קשה גם ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות, כי באף מדינה מערבית אחרת הנשים לא סובלות מנחיתות מובנית במערכת בתי הדין. לפני שמבצעים שינוי כל כך משמעותי, צריך לבדוק שכל המערכות ערוכות לכך, ונכון להיום המערכת המשפטית לא מסוגלת לתת מענה לביטול חזקת הגיל הרך".

ד"ר פרץ סגל, משרד המשפטים: "דברים לא זזו 10 שנים כי היה צריך להקים את יחידות הסיוע בבתי הדין. גם עכשיו דברים יהיו תלויים בתקציב. קשה להפריד. ההסכם ההורי יהיה תנאי להגעה לבית משפט. כל אחד יגיש מסמך מה חלקו בגידול הילד. זה לא נכלל בהצעת החוק כי זה יהיה בתקנות. אפשר לקבוע בהכנה לקריאה שניה ושלישית שכל עוד אין תקנות החוק לא יקודם".

יו"ר הוועדה אורלי לוי אבקסיס ציינה כי "בהעברת החוק כפי שהוא, עלול להיווצר מצב בו זכויותיו של הילד והיכולת הכלכלית לספק את צרכיו הבסיסיים יעמדו בסכנה מידית. החוק במתכונתו הנוכחית נעדר תשתית ראויה, שתמנע את ההשלכות החמורות שעלולות להיגזר מקבלתו. הדבר יביא לפגיעה קשה בילדים בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות בכמה היבטים, כגון: הזכות לדיור סוציאלי, השתתפות בתשלומי חינוך, תשלומי ארנונה ועוד. בהיעדר תשתית ראויה לחוק האם זה איננו ניסוי בבני אדם? הרי לא אישרנו תקנות ולא בדקנו שסותמים את כל החורים. דור הביניים שרוי בחוסר וודאות ואותם כבר מקריבים על המזבח".

אלי דניאל מהקואליציה למען הילדים והמשפחה, אב גרוש, תקף את העדיפות הניתנת לאמהות חד הוריות בקבלה למעונות וגנים. בתגובה אמרה לו יו"ר הוועדה אורלי לוי אבקסיס: "כשנתנו קדימות לילד של חד הוריות, זה קדימות לילד שלך. אתה תוקף את הזכויות שניתנו לילדים בגלל מצבם הלא אופטימלי. אתה מוכן שיורידו זכויות לבן שלך בתנאי שהאם לא תהנה. זה מזעזע".

ח"כ גילה גמליאל אמרה בדיון "צריך לבטל לגמרי את חזקת הגיל הרך. זה דבר שגוי, טעות מרה שפוגעת במשפחות רבות. מה קורה כששני בני הזוג מגדלים את הילדים? היום אחד מכל שלושה זוגות מתגרשים. הפירוד פוגע פגיעה אנושה בילדים. צריך לדאוג להוביל למצב שההורים ימשיכו לגדל את ילדיהם בשותפות מלאה, שזה זכות יסוד של כל ילד, אם ואב. אנחנו לא יכולים להמשיך עם העיוות שפוגע בזכויות, בלי שיקול דעת של בית המשפט. החוק היום קובע שילדים עוברים אוטומטית לאם".

ד"ר דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב אמרה כי "15% מהמשפחות בישראל מתנהלות על פי חלוקת תפקידים א-מגדרית. אי אפשר לחוקק חוקים שמתאימים לאחוז כזה קטן מתוך הכלל. מסוכן גם להיות מושפעים מאנקדוטות כי על כל סיפור של אב שהורחק מילדיו יש סיפור של אם שכורעת תחת נטל כלכלי כי האב הפסיק לשלם מזונות. חוץ מבלגיה אין עוד מדינה בה נהוגה משמורת משותפת. עדיין הכלל הוא סימון אחד ההורים כמטפל עיקרי. בישראל מונהגים הסדרי הראייה הרחבים ביותר בעולם המערבי, לרוב פעמיים בשבוע, ולעיתים קרובות עם לינה באמצע השבוע. אב שרוצה להיות מעורב בחיי ילדיו ולא לאמלל אותם, יכול לעשות זאת ואם יש מקרים של אם מתנכלת, בהם צריך לטפל".