בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, ד"ר מאיר רוזן, לקולות הקוראים בימים אלה לנשיא ארה"ב לשחרר את יונתן פולארד, בעיקר לנוכח המידע הנחשף כעת אודות מעקבים שקיים הבית הלבן אחר מנהיגים ישראליים.
לדבריו מעקבים שכאלה היו בעבר והוא משוכנע שמנהיגי ישראל מודעים להם היטב והם נזהרים ונשמרים ואף יודעים לנצל את ההאזנות הללו כדי לשתול מידע מטעה, אך עם זאת לטעמו יש לנתק לחלוטין בין אירוע ההאזנות לבין הדרישה לשחרר את פולארד.
ד"ר רוזן מציין כי אמנם פולארד ביצע עבירה על החוק האמריקאי אך ישראל מצידה ביצעה מהלך חסר תקדים בפרשות ריגול כאשר נאותה להודות בהעסקתו של מרגל בעוד במקרים אחרים מקפידה המדינה השולחת מרגל להתכחש לו כאשר הוא נתפס. בנוסף מזכיר רוזן כי ישראל לא רק הודתה במעשה אלא גם חייבה אנשי מודיעין להעיד נגד חברם לעבודה ועל פי עדויות אלה יושב פולארד בכלאו למעלה מ-28 שנים.
עוד מזכיר רוזן כי פולארד שיתף פעולה עם גורמי המשפט האמריקאיים על מנת למנוע מהם חשיפת הדרכים בהם אוספת ארה"ב מודיעין. לנתונים אלה מוסיף רוזן ומזכיר כי בכל תקדים אחר של מרגל מטעם מדינה עוינת לא השאירה ארה"ב את המרגל שנלכד בכלא תקופה ארוכה כל כך, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במדינה ידידותית ובמידע שנועד לסייע למדינה הידידותית, ישראל, להתמודד עם איומי טרור ומדובר במעשה שלא הזיק לביטחון האמריקאי כלל ועיקר, כפי שהתברר מאוחר יותר.
לדברים אלה מוסיף רוזן ומזכיר את הרשימה הארוכה של בכירים אמריקאיים לשעבר שתומכים בשחרור פולארד. ביניהם ניתןן למצוא את שר החוץ האמריקאי בעבר ג'ורג' שולץ, הנרי קיסינג'ר, לורנס קורב ראש הCIA לשעבר, דון קווהל סגן הנשיא האמריקאי בעבר ושורה ארוכה של אישים נוספים. "39 חברי קונגרס חתומים על הקריאה לשחרורו", מזכיר רוזן ומוסיף גם את היועץ המשפטי של הבית הלבן בעבר כשם נוסף ברשימה הארוכה.
רוזן מגדיר כאכזריות קשה את ההחלטה שהתקבלה שלא לאפשר ליונתן פולארד להגיע להלוויית אביו. "לא קרה מקרה רומה בעבר. יותר ויותר פרשנים סבורים שהצעד נועד להרתיע את הקהילייה היהודית ממעשה דומה. ישראל ערבים זה לזה, אבל יהדות ארה"ב לא צריכה להוכיח את נאמנותה לארה"ב. בחוריה לחמו בכל המלחמות של ארה"ב ונפלו בקרבות. לא מובנת לי העקשנות של הנשיא. מדובר בעניין אנושי מהמדרגה הראשונה. אפילו ברוסיה כיום נוהגים בחנינות לאנשים שעברו על החוק הרוסי".
יצוין כי על פי החוק האמריקאי יכול הנשיא לחון את פולארד בשנת 2015. רוזן מזכיר כי בראשית כל שנה אזרחית חונן אובמה אסירים שונים וכעת ניתנת לו ההזדמנות לתקן את העוול ארוך השנים שנעשה לפולארד.
את החששות לפיהן משהו במעשיו של פולארד יכול בכל זאת לסכן את ביטחונה של ארה"ב דוחה רוזן כשהוא מזכיר את העובדה שבשיחות 'וואי' נאות הנשיא דאז, ביל קלינטון, לשחרר את פולארד. המשמעות היא שגם מי שנמצא בצמרת הממשל האמריקאי יודע היטב שאין כל סכנה בשחרור.
אז מה קורה כאן? אנטישמיות? רוזן מסרב להאמין שאכן זו הסיבה אם כי הוא מזכיר כי הטענה מועלית לא פעם כפי שעשה זאת הפרופ' אלן דרשוביץ.
רוזן מזכיר כי מתנגדי השחרור היו מזכירת המדינה בעבר מדלן אולברייט וסנדי ברגר ראש הועדה לביטחון לאומי, אך לנוכח שורת הבכירים המצדדים בשחרור, בהם כאלה שנתנו את כל חייהם למען ביטחונה ומדיניותה של ארה"ב, כדוגמת הנרי קיסינג'ר, נראה שהיחס הברור נוטה לטובת השחרור.
ואולי אובמה שומר את פולארד כקלף לזירה המדינית וכשיציגו אבו מאזן ונתניהו הסכם חתום ישוחרר האיש? רוזן משוכנע שאין ראש ממשלה שמאסרו של פולארד יגרום לו לוותר על אינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל, בין אם מדובר בראש ממשלה מהימין ובין אם מהשמאל, וכיוון שכך אין בסיס להערכות לפיהן שחרור כזה ידרבן את המהלך המדיני.