חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לראשונה לפענח את המנגנון שמאפשר לחיידקים לשרוד טיפול אנטיביוטי גם אם הם אינם עמידים לאנטיביוטיקה.
הגילוי עליו פורסם השבוע בכתב העת המדעי היוקרתי Nature communications וזוכה להדים רבים בקהילה המדעית, סולל את הדרך לשיפור הטיפול הרפואי במגוון רחב של זיהומים חיידקיים. החוקרים רשמו פטנט על הגילוי באמצעות "יישום", החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית.
מהמחקר עולה כי לצד חיידקים שעברו מוטציה שהפכה אותם לעמידים בפני אנטיביוטיקה, קבוצה נוספת של חיידקים שאחראית לכישלון טיפולים אנטיביוטיים היא אוכלוסיית "החיידקים המתמידים". חיידקים אלה אינם עמידים לאנטיביוטיקה, אך הם שורדים את הטיפול האנטיביוטי משום שהם רדומים במהלכו וכאשר האנטיביוטיקה מסולקת הם יכולים "להתעורר" ולחזור לפעול נגד גוף האדם.
באוניברסיטה העברית מסבירים כי עד כה היה ידוע כי קיים קשר בין החיידקים הרדומים לבין רעלן בשם HipA, אבל עולם הרפואה לא מצא תשובה לשאלה מהי שרשרת הפעולות שמתחיל אותו רעלן ושגורמת בסופו של דבר לחיידקים מסוימים להירדם ובכך לחמוק מהשפעת האנטיביוטיקה. כעת עורכי המחקר, פרופ' גדי גלזר מהפקולטה לרפואה ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, הצליחו לפענח את המנגנון שגורם לחיידקים מסוימים להירדם. מהמחקר עולה כי כאשר האנטיביוטיקה תוקפת את החיידקים, הרעלן הנמצא בתא מונע את כניסת החומצה האמינית לחלבון, עיכוב בניית החלבון מותיר מולקולות
התובנות ממחקר זה על המנגנון שמביא להירדמות חיידקים ישולבו עם פיתוחים נוספים במעבדתו של פרופ' גלזר, העוסקים בדרכים לפגיעה במערכת המצוקה של החיידקים, במטרה להילחם טוב יותר בחיידקים רדומים ובכך לטפל בצורה יעילה יותר בזיהומים חיידקיים.
יצוין כי המחקר נעשה במעבדתו של פרופ' גדי גלזר, ע"י הדוקטורנטית אילנה כספי ובמעבדתה של פרופ' נטלי בלבן ע"י הדוקטורנטים איתן רותם, נגה וייס ואירינה רונין. החוקרים השתמשו בשיטות מתוחכמות כגון בחירה גנטית, במוטנטים חיידקיים ובשיטות מעקב אחר גידול חיידקים שפותחו במעבדתה של פרופ' בלבן, העוסקת מזה שנים בתופעת החיידקים המתמידים.