הפיזיקה של הקבלה. יהדות לאנשים חושבים. יהודה רוט. ישראל, 'חממה ספרותית' – סטימצקי, תשע"ג. 240 עמ' (yehudarot100@gmail.com)
לא כל כך מצוי שאברך למדן ומתמיד יוציא לאור תוך כדי לימודיו בכולל ספר עיון על דרכה של תורה. 'הפיזיקה של הקבלה' משלב הגות קבלית ופילוסופית, ועוסק בעיקרי האמונה היהודית ובפרטיה כשהוא מבוסס על כתביו של הראי"ה קוק זצ"ל. הוא מנסה לגלות את העומק, הרוחב והגובה המקיף את המצוות ואת קיומן, ואת העולם הרוחני השלם המבוסס על עקרונות היהדות. הוא מתאר את האלוקות ואת נשמת האדם ואת הקשרים ביניהן, את עמל קיום המצוות ואת הנועם שבו, את משמעות לימוד התורה ואת הגאולה והציפייה אליה.
הספר מיועד לאנשים שומרי מצוות שמעוניינים להעמיק את הידע שלהם ביהדותם, ולאנשים רחוקים מתורה שרוצים להציץ ולהכיר ולדעת מהו העולם היהודי-התורני החי ופורח לצדם, שלעיתים נראה מאיים ומכביד - אך אין תוכו כברו.
בדבריו הישירים והנכוחים המחבר, אברך בישיבת בית אל שבבנימין, אינו מסתיר את הרקע הקבלי שעליו מבוסס הספר, רקע הרואה בעולם החומר השתקפות של העולם האמיתי וביטוי לערכים רוחניים. בגישה זו ניתן לדעתו להבין באופן בהיר ובעומק הולך וגדֵל את התפתחותם של תהליכים חברתיים ותרבותיים עולמיים.
כפי שמביע שמו של הספר – המחבר מאריך גם לתאר את היחס בין חוקי הפיזיקה לחוקי הקבלה ולהתנהלות הרוחנית של העולם, ובהמשך מציג עקרונות יסוד שעל פיהן נפתרות רוב הסתירות-לכאורה בין תורה ומדע. השפה הבהירה והסגנון המושך אמורים להנגיש את החומר הכבד שבספר לקורא המתעניין.
הדף הקיומי. תובנות לחיים בסוגיות התלמוד. מועד: יומא-חגיגה. דב ברקוביץ. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ג. 36+485 עמ' (6330530‑02)
הרב דב ברקוביץ, מחנך מהיישוב שילה שבשומרון משמש כראש בית המדרש 'בית אב ליצירה והתחדשות בתורה' שבירושלים, מציג בספר זה ל"ט עיונים כסדר המסכתות בחצי השני של סדר מועד, בהן נלמד הדף היומי בחודשים הבאים. גישתו היא שהתלמוד אינו רק אוסף הלכות ואגדות, אלא שפה רוחנית שלמה המביעה תודעה יהודית-לאומית מקורית.
כתלמידם של תלמידי חכמים והוגי דעות חשובים - אביו הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ, הרב סולוביצ'יק, הרב שג"ר ועוד, וכמי שישב על ספסלי ישיבות רבינו יצחק אלחנן בניו יורק ומרכז הרב וגם במכון שלום הרטמן, ינק וספג המחבר מכיוונים תורניים שונים, ובדרכו המיוחדת הוא מנסה למצוא בדפי התלמוד תובנות וגישות מקוריות.
כך למשל בפרק השביעי של הספר, אשר דן בדפי מסכת יומא מ"ז-נ"ד, מאריך הרב ברקוביץ בקשר שבין האדם לבוראו כפי שהוא בא לידי ביטוי בעבודות המקדש השונות ובעיקר בהקטרת הקטורת היומיומית. הוא משווה בין דיני הקטורת לדיני המנחות ושאר הקורבנות, מסביר שמחלוקת הצדוקים עם הפרושים בעניין סדר הנחת הקטורת על המחתה – מחוץ לקודש או בתוך הקודש - נובעת מתפיסות תיאולוגיות עקרוניות חלוקות, מתאר את הקשר בין עמוד עשן הקטורת שמיתמר ועולה במקדש לעמוד הענן שהוביל את ישראל במדבר סיני, מסביר את גילוי השכינה מתוך עשן הקטורת, ועוד ועוד.
בצדק מעיר המחבר בהקדמתו שגישתו ללימוד הדף אינה מתקבלת על דעתם של רוב חכמי האקדמיה - וגם אינה מתאימה ללימוד המקובל בבית המדרש, אך ניתן להפיק ממנה לדעתו פירות מרתקים.
הספר מסתיים בקונטרס הערות ובמפתחות מפורטים.