בבנק ישראל מצננים היום (ראשון) את ההתלהבות באוצר מעדכון כלל ההוצאה, ומבהירים שתיקון הכלל והקיצוץ שיבוא בעקבותיו בהוצאות, לא יפתרו את בעיית הגירעון שצפויה בישראל. בבנק ישראל מדגישים, כי "חשוב שהממשלה תמשיך לדבוק בתוואי הגירעון שאימצה - על פיו אמור הגירעון לרדת ל-2.5% תוצר ב-2015 ול-2% ב-2016 - כדי לאפשר ירידה מתמדת של יחס החוב לתוצר ולשמר את אמון השווקים שהושג במאמץ ניכר". לאור זאת מציינים בבנק, כי "כחלק מהמהלך להבטיח את העמידה ביעדי הגירעון הרב-שנתיים, ועל מנת להימנע מעלייה ניכרת בנטל המס, בנק ישראל תומך בעדכון כלל ההוצאה באופן שיאט את שיעורי הצמיחה של ההוצאה". בבנק ישראל מדגישים, כי קיצוץ ההוצאות הנדרש מהממשלה לא יהיה קל, "הכלל המוצע על ידי הממשלה, וקצב גידול ההוצאה המתון הנגזר ממנו, מחדדים את האתגר שבקביעת סדרי העדיפות בתקציב. מאחר והרזרבה בתקציב צומצמה החל מתקציב 2014 ואילך עם הפחתת תקרת ההוצאה שליוותה את ההחלטה לבטל את העלאת המס, ובהינתן גמישות מוגבלת להפחתת הוצאות הביטחון, יהיה צורך לבטל חלק מהתוכניות שהממשלה אימצה". בבנק ישראל אף מותחים ביקורת מרומזת על התפיסה אותה מוביל האוצר של התאמות רק דרך קיצוץ הוצאות, "רצוי שהמשך ההתאמה של מצרפי התקציב לרמת הגירעון הנדרשת יאזן בין ההתאמה בצד ההוצאה ובצד ההכנסות. כלומר, רצוי שההתאמה תבוא גם מהגדלת ההכנסות ממיסוי, בפרט באמצעות ביטול פטורים". על מנת להבהיר את הסיבה לעמדה זו מסבירים בבנק, כי "כבר היום סך ההוצאה הציבורית בישראל אינו גבוה, ומשקל ההוצאה האזרחית ללא ריבית בתוצר נמוך בישראל מאשר כמעט בכל מדינות ה-OECD, לצד נטל מס נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות".
