בימים הקרובים יציינו 66 שנים לשיירת הל"ה שעשתה את דרכה בלילה שבין ד' לה' שבט, מהר טוב שבאזור בית שמש לכיוון גוש עציון – אליו לא הגיעו.
מה שקרה בדיוק לשיירה לא ידוע וכל הסיפורים אודותיה לאחר יציאתה מהר טוב, הם השערות ומיתוסים שצצו בעקבות מחקרים כאלה ואחרים שבוצעו ימים ספורים לאחר רצח השיירה ובמשך השנים שלאחר מכן.
בספרו החדש 'הגדות תש"ח' בהוצאת 'אחיאסף', מספר יואב רגב תשעה מסיפורי הגבורה והלחימה במהלך מלחמת השחרור, שהחלה עם הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל בכט' בנובמבר 1947 ונערכה כשנה וחצי.
רגב, איש ידיעת הארץ וחוקר תולדות ארץ ישראל, עובר אירוע אחר אירוע ומתחקה אחר המיתוסים ואמיתותם.
אחד הסיפורים אותו חוקר רגב הוא הסיפור שהבאנו בתחילת הכתבה, על שיירת הל"ה. המיתוס הידוע הוא אודות רועה צאן ערבי שפגש בהם ולאחר שהמשיכו בדרכם, קרא הערבי לחבריו מהכפר הסמוך והם אלו שביצעו את זממם ורצחו את השיירה כולה.
מסתבר כי אמיתות מיתוס זה תלוי בספק. יתכן שהוא אכן קרה, כפי שדיווח הש"י – שירות הידיעות של ההגנה, אך יתכן שהאירוע היה קצת שונה. את האמת לא נדע כנראה גם בעתיד. רגב עובר שלב שלב בתכנון המבצע להגיע לגוש עציון הנצור, את התקלות שהיו בדרך עד היציאה בפועל ואת היציאה שממנה לא חזרו.
כך גם בנוגע למבצע 'בן נון א' ו'בן נון ב' לכיבוש לטרון, שם כנראה המיתוס רחוק מן המציאות. במרוצת השנים רבים טענו כי למבצע נשלחו ניצולי מחנות ההשמדה מהשואה, שלא ידעו להילחם כראוי ומיד לאחר ירידתם מן האוניה, נלקחו לבסיסי האימונים של הפלמ"ח.
רגב שולל את המיתוס הזה ולאחר שמספר את סיפור הקרב שנחל כישלון חרוץ מביא את הנתונים המספריים לפיהם רק שמונה מתוך 71 לוחמים שנהרגו היו עולים במבצע 'בן נון א', וחמישה לוחמים מתוך 11 שנהרגו במבצע 'בן נון ב', היו עולים.
רגב לאורך ספרו נעזר ומסתמך על מחקרים שערכו היסטוריונים מגוונים. הספר כתוב בקלילות רבה, כך שגם מי שאינו לוחם דגול ולא איש קרבות, יוכל להיכנס לתוך סיפורי הקרב שלוחמיהם הביאו לתקומת מדינת ישראל לפני 66 שנים.
הסיפורים הם דוגמא למגוון המבצעים שבוצעו באותה תקופה והם מסופרים בטוב טעם. קשה להפסיק לקרוא את הספר באמצע.