שאלה: קראתי את מאמרך "לאן נעלם הרגש" ומאוד הזדהיתי. הקשר שלי ושל בעלי מאוד רדוד. השיחות הן תמיד קצרצרות וסובבות סביב הדברים הטכנים של הבית. מה יש לעשות, להכין ולארגן. אני טיפוס שאוהב לשוחח לדבר, אך בעלי ההפך. הוא יותר שתקן שמסתדר לבד. אין בינינו קשר רגשי, ואני לא יודעת איך ניתן לגשר על הפער בנינו, והאם אפשר לעשות משהו.
תשובה:
קודם כל אני מוכרחה לכתוב שחשתי את הכאב שלך, מתוך השורות הקצרות שכתבת. מתחת לתיאור הטכני של המצב, אני מניחה כי נמצא חסרון גדול וכאב.
כל אדם, ואולי עוד יותר מזה, כל אישה זקוקה לקשר רגשי. לחיבור אל הלב. לתחושות. לשיח על מה שעובר עלינו ולמילים חמות וטובות. השאלה שלך מבטאת בעיני קודם כל את הרצון לשינוי. לעצור את "הסרט" הנוכחי, ולהתחיל ליצור סרט אחר. וזה מגיע לך. ולכם.
ראשית נראה לי כי חשוב לברר, האם תמיד הקשר שלכם היה טכני? האם מאז ומעולם חשת שמשהו רדוד? ממתי המצב נהיה כזה? האם את יכולה להצביע על משהו שהשתנה עם השנים? התשובות לשאלות הללו יאפשרו לנו להבין האם ישנם מרכיבים נוספים בקשר שהביאו למצב הזה.
כתבת בדברייך שבעלך לא מרבה לדבר, אך גם זו עובדה שכדאי לברר יותר. מה פרוש לא אוהב לשוחח? האם על כל התחומים שבעולם הוא לא משוחח? האם עם כל האנשים הוא לא חפץ לשוחח? או שזה בעיקר משהו בקשר ביניכם? או סביב נושאים מסוימים?
פעם היה אצלי זוג שהתמודד עם קושי דומה. האישה טענה שבעלה לא רוצה לדבר. אחרי זמן מה הוסיף האיש בכנות- שהוא לא אוהב לשוחח עמה, זאת מכיוון שהוא מרגיש שהיא לא מעריכה אותו, אז אין לו בשביל מה להתחיל לדבר, כי תמיד הוא יצא אשם. הוא תיאר כי בכל פעם שהוא מתחיל לדבר היא מתחילה למתוח ביקורת, אז יצא לו החשק לדבר איתה.
אני חלילה לא אומרת שכך המצב אצלכם, אני רק חושבת שכדאי לברר את הנקודה הזו, ושוב לבדוק האם ישנם מרכיבים נוספים שגורמים לחוסר רצון שלך בעלך לדבר. באופן כללי אני מאמינה כי שיח ותקשורת נכונה הוא משהו שצריך ללמוד יחד. מעטים הזוגות שזה בא להם פשוט "טבעי". הרי כל אחד זקוק ללמוד את הצד השני, אילו מילים מקרבות ואילו מרחיקות? למה בן או בת הזוג זקוקים בשיחה? מה מוביל אותנו לשיחה טובה ומה מרחיק אותנו?
אנחנו מוכרחים ללמוד את השפה ואת הצורך השונה של כל אחד. לבעלך כנראה יש שפה שונה משלך. ואת זה צריך ללמוד. כתבת כי השיחות בניכם קצרצרות. לכן נראה כי השלב הראשון הוא לנסות וליצור זמנים משותפים בהם תשוחחו אפילו על הדברים "הניטרלים" שבחיים. על החדשות, על העבודה, ואפילו על מזג האוויר... ייתכן כי בתחילה כדאי יהיה גם לחשוב על דברים שמעניינים אותו, על מנת לפתוח אותו לשיחה. כלומר, קודם כל כדאי ליזום זמנים משותפים שאתם יושבים (או מטיילים) יחד, ואני מקווה כי משם תוכלו להתקדם לשלב הבא, והוא שיחות על עניינים רגשיים יותר של כל אחד מכם.
כתבת כי חסר ביניכם הקשר הרגשי. האם את מתכוונת לכך שאין תחושה של אהבה? או שאין פתיחות רגשית? בכל מקרה, כמו שכתבתי בתחילת דבריי- אל תוותרי על זה. תנסי להיות הראשונה שמתחילה. שמבטאת רגש, חום, קרבה. תאמרי לו שזה חשוב לך. שזה משמח. תשאירי לו פתק חם. תביעי רגש. רגש פותח ומקרב. אני מאמינה גדולה בשינויים, אבל צריך לזכור שזה לא קסם, וצריך לתת זמן וכבוד לתהליך, בלי ללחוץ. שינויים אמתיים שמחזיקים מעמד לאורך שנים, בדרך כלל, לא מתרחשים ברגע, אלא דורשים תהליך והתמדה.
"חכמת נשים בנתה ביתה", כך אמרו חז"ל. אם תצליחי לחזק אותו על מה שכן טוב, להחמיא ולעודד על ה"יש", בעז"ה זה ייחזק אותו לעשות עוד טוב. ככל שהוא ירגיש שאת באמת איתו ולטובתו, זה יעניק לו בטחון להיפתח. ללמוד, לרצות להשתנות ובעז"ה גם להעניק לך בחזרה חום ורגש.
אם בכל זאת נראה לך שאינכם מצליחים לעשות זאת לבד, במידה והקושי גדול מדי, אולי שווה לשקול ללכת ליעוץ זוגי חיצוני, שיסייע לכם לבנות את החיבור הרגשי.
אסיים ואאחל לך בברכה מעומק הלב, שתזכו לשינוי. שתלמדו להרגיש יחד, להתחבר, לדבר ולהקשיב.
תתפללי לה' שיסיע ויפתח את הלבבות, הצלחה והרבה כוח.
אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים". otsarpnimi@gmail.com