השדולה למען תנועות הנוער והחינוך הבלתי פורמלי התכנסה היום באולם גליל בכנסת.
בדיון השתתפו שר החינוך - הרב שי פירון, ראשי השדולה - חברי הכנסת מיכל בירן (העבודה) ורונן הופמן (יש עתיד), ראשי תנועות הנוער, חברי הכנסת - ניסן סלומיאנסקי, אילן גילאון, דב ליפמן, רובי ריבלין, ניצן הורוביץ, אורי יוגב, מיקי רוזנטל ורות קלדרון.
עוד השתתפו בדיון חה"כ לשעבר חיים אורון הרב דוד סתיו, ועשרות חניכים וחניכות מתנועות הנוער השונות.
בפתח הכינוס דיברו ראשי השדולה חברי הכנסת מיכל בירן ורונן הופמן, שהגיעו לבושים במדי תנועות הנוער בהן היו חברים בצעירותם.
ח"כ הופמן אמר כי תנועות הנוער מהוות מרכיב חשוב ומהותי בעיצוב תפיסות עולם ובקניית ערכים לבני הנוער ולחברה כולה, "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהעצים את פעילותן המבורכת. תנועת הנוער היא המקום בו הנער או הנערה זוכים לחוות חוויות ראשונות ובהן בין היתר, הסמכות והאחריות שהן מנת חלקם של מדריכי התנועה וחניכיה כאחד".
עוד הדגיש כי השדולה לא תסתפק רק בהבאת פעילותן של תנועות הנוער לסדר היום וכי יש בכוונתו לפעול באופן ממשי ולקדם בחקיקה ובכלים הפרלמנטריים העומדים לראשותו את הסיוע לתנועות הנוער.
ח"כ בירן אמרה כי "כשישראלים נפגשים בפעם הראשונה, בחו"ל או בארץ, הם שואלים אחד את השני את השאלה: "מאיפה אתה?". כששואלים אותי, אני אומרת, מהנוער העובד והלומד. 17 שנים הייתי חברה בנוער העובד והלומד, כחניכה ומדריכה, כרכזת מחוז נגב וחברה בתנועת הבוגרים. זו החוויה שיעצבה יותר מכל את ערכיי ותפיסת עולמי. אין תחליף לחוויה הזו של חברות בתנועת נוער, שמאפשרת את העצמאות לבחון את עולם המבוגרים ולבחור את דרכם".
שר החינוך שי פירון סקר את האתגרים העומדים בפני משרדו בתחום החינוך הבלתי פורמלי ותנועות הנוער, "אנחנו צריכים לקבל בעיני שלוש החלטות. הראשונה - בכמה אנחנו רוצים להגדיל את חניכי תנועות הנוער, מה זה דורש ממשרד החינוך, מבתי הספר ואילו שיתופי פעולה אנחנו צריכים לקיים, כדי שיותר בני נוער יוכלו לקחת חלק בפעילות של התנועות. אם נסתכל על שאלות שאנחנו עוסקים בהן יום יום, כמו אלימות בקרב בני נוער, נראה שלתנועות הנוער יש תפקיד מפתח בהתמודדות עימן. ולכן קודם כל אנחנו צריכים להציב יעד של הגדלה של מספר החניכים".
"אנחנו נצטרך לבחון מודל של תקצוב דיפרנציאלי של חניכים בפרפריה. במקומות שבהם היכולת של ההורים לשלם פחותה, ומנגד דוקא שם אנחנו רוצים לעודד את התנועות לקיים יותר פעילות".
"אם אנחנו לא נותנים לתנועות כלים טובים יותר לקלוט את החניכים במקומות חלשים, לא נצליח להרחיב את הפעילות גם לאוכלוסיות נוספות שכיום השתתפותן פחותה. כדי להגיע לתוצאות בפריפריה צריך להשקיע בהתאם, ואנחנו נבחן החודשים הקרובים את הדרכים לקדם את היוזמה הזו".
שר החינוך הוסיף עוד כי "אנחנו נצטרך גם לחשוב על דרך שבה אנחנו מגדילים את מספר החניכים במסגרות ההמשך. אם אנחנו בוחנים את מה שעושים החניכים בכל סוגי הגרעינים, זה פשוט ניסים ונפלאות. ומדינת ישראל לא מכירה מספיק בתמורה הסגולית המדהימה של הגרעינים הללו. אנחנו צריכים חיבור עמוק יותר בין התנועות לבין מערכת החינוך. מי שמכיר את המחקרים העדכניים בחינוך יודע שהחלוקה בין חינוך פורמלי וא-פורמלי זה שייך לשנות השמונים. היום מבינים שצריך לחבר בין שני הסוגים ולשלב את תנועות הנוער בתוך מערכת החינוך".
ח"כ ניצן הורביץ התייחס לנעשה בעיר תל אביב ואמר כי "יש ערים מסוימות שמחליטות שהן עובדות עם תנועה אחת בלבד. לראש העיר אין מנדט להחליט לאיזו תנועה ילכו הילדים. לכל נער צריכה להיות האפשרות להגיע לפעילות של כל תנועת נוער ולראש העיר אין את הזכות להתערב בכך".
רועי יסוד, מזכ"ל תנועת הנוער העובד והלומד התייחס לאתגרים המשותפים העומדים בפני כל תנועות הנוער. "תכנית העבודה המשותפת שלנו היא לממש מחדש את מגילת העצמאות. בכל נקודה שבה יש משהו במדינה שלנו שסותר את העקרונות של מגילת העצמאות – אנחנו שם. אוהבים לומר שאנחנו לא מגיעים לאוכלוסיות המוחלשות. בשנים האחרונות יש מאמץ בלתי פוסק להגיע לכל המשפחות שידן אינה משגת. לכל ילד ולכל ילדה שידם אינה משגת. אנחנו רואים בזה סדר יום מרכזי שלנו. אבל לעיתים נראה שהדבר הזה אינו מוכר (...) זה נכון שבתנועת נוער יהיו הרבה חניכים. אבל נכון שתנועת נוער תתהה מה על המדינה לעשות עם מבקשי המקלט, שבנושא הזה יש היעדר מדיניות שמזיקה לנו; או בנושא של כלל ההוצאה, ששינוי שלו בכיוון מסוים יכריע אם אלפי משפחות יצליחו לצוף מעט מעל לקו העוני. אנחנו רואים בזה את צו העשה של מגילת העצמאות. ואנחנו מבקשים שתהיה הכרה בחופש הרעיוני של התנועות לפעול לפי הצו הזה."