איך הפך איש 'תולדות אהרון' לפעיל ב'גשר'

שמואל משה פפנהייים הוא איש החסידות הקיצונית 'תולדות אהרון'. אז מה הוא עושה במסגרת ארגון 'גשר' המבקש לקשר בין מגזרים שונים?

שמעון כהן - ערוץ 7 , ה' בשבט תשע"ד

חסידי 'תולדות אהרן'
חסידי 'תולדות אהרן'
פלאש 90

פעילי ארגון 'גשר' המבקש לגשר ולתווך בין חלקי האוכלוסייה השונים בישראל מגיעים בדרך כלל מקרב הציבור החילוני והדתי לאומי.

בימים האחרונים משתלב בפעילות הארגון גם שמואל חיים פפנהיים, איש העדה החרדית ותושב בית שמש עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7.

אל הפעילות ב'גשר' הגיע פפנהיים בעקבות הסכסוכים הקשים בין חלקי הציבור בעיר. לדבריו הויכוחים הסוערים הביאו אותו למסקנה שיש למצוא דרך שתגשר בין האוכלוסיות ותרגיע את המצב. "נכנסתי לפעילות בגשר כדי להבין ולהביא את מה שיושב על הנשמה בציבור האחר ולמצוא דרך לחיי שכנות משותפים", הוא מסביר.

שמואל פפנהיים אינו רק איש העדה החרדית אלא גם איש חסידות תולדות אהרון הנחשבת לקיצונית שבחסידויות, בעברו היה עורך 'העדה', ביטאון בד"ץ העדה החרדית אך בהמשך פנה גם ללימודי תואר אקדמי ופעל במסגרות שונות לשילוב חרדים בתעסוקה וקיום שיח בין מגזרים שונים. השילוב המיוחד הזה נשמע בהחלט מסביר כיצד הגיע דווקא אדם כמוהו לפעילות ב'גשר'.

על האופן בו מתקבלת פעילותו בחברה שממנה הוא בא אומר פפנהיים כי כמו בכל דבר גם כאן יש המקבלים זאת בעין חיובית ויש בעין שלילית, אך הוא חש אמון על מסורת אבותיו היונקת מתפיסתו של הרש"ר הירש שחייב כל מי שיכול לבטא בדרך כלשהי אמירה שיש בה כדי להרגיע אווירה עכורה, לעשות זאת.

לשאלה כיצד מתיישבת גישה פייסנית שכזו עם התנהלותה הכללית של החסידות ממנה הוא מגיע, חסידות 'תולדות אהרון', אומר פפנהיים כי הוא עצמו נולד בקהילה זו ומתוקף כך הוא חלק ממנה אך יש לו גם דעות אישיות. מעבר לכך הוא קובע כי תולדות אהרון אינה באה לכפות עמדותיה על המסגרות שמחוץ לחסידות אלא שמה לה למטרה להתחזק בקדושה ובצניעות וטהרה ולא מעבר לכך. להערכתו העובדה שאנשי החסידות מקבלים בולטות מיוחדת כקיצוניים נובעת מלבושם המיוחד ומהדבקות שהם מבצעים כל משימה אליה הם נקראים, וכחלק מהעדה החרדית הם נשמעים לקריאות גדולי העדה לפעול להפגין או למחות, אך כאשר הם עושים זאת הדבר נעשה ביתר עוז, בדרכם המיוחדת.

באשר לפעילותו של ב'גשר' מדגיש פפנהיים כי פעילות זו לא ממוקדת בפן האמוני דעתני אידיאולוגי אלא במציאת דרכים לחיים משותפים בין מגזרים שונים מתוך הבנה שנגזר על כולנו לחיות יחד אלה לצד אלה. במסגרת זו נבחנות הרגישויות של כל מגזר ומגזר, הערכים המקודשים של כל מגזר ומגזר ועצם הדיבור המשותף מוביל להבנת הצד השני, להתחשבות בו וליצירת מערכת חיים משותפת. לדבריו המפגשים מביאים את שני הצדדים לתובנות אישיות וציבוריות וקיימת הצלחה רבה במפגשים מתוך תחושה שדיבור מקדים מונע חיכוך ועימות. "הידיעה שניתן להידבר נותנת תקווה ורגיעה".