"נפריט את מערך מבחני הנהיגה המעשיים"

שר התחבורה, ישראל כץ, הגיע היום (שלישי) למליאת הכנסת לשעת שאלות, בה התייחס למגוון נושאים בתחומי העשייה של משרדו.

ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) אמר, כי "מחיר העמדת רכב למבחן עד 2000 היה מפוקח ומאז הנושא נותר פרוץ. המחיר עמד על 86 ש"ח וכיום – 138 ₪. עם ביטול הפיקוח, התלמיד נאלץ לשלם למורה הנהיגה בין 400-500 שקלים. כ-120,000 נהגים חדשים מצטרפים מדי שנה, והם לוקחים שיעורים שאף הם עולים כסף. גישה לטסט יכולה להגיע עד 1000 ש"ח. הוצאות הרישיון יכולות להסתכם באלפי שקלים. ועדות הכנסת קיימו דיונים בנושא אך טרם הוצג מענה. נודע לי כי יש צו פיקוח שאינו חתום. השאלה היא מדוע משרדך לא דורש את צו הפיקוח?"

שר התחבורה, ישראל כץ, השיב כי "המחיר עלה וטיפס. חשבתי שהמצב לא סביר והקמנו צוות שבדק את הנושא כלכלית. בוועדת השרים לחקיקה תמכנו בהצעת חוק טרומית, להעמיד את המחירים על שיעור אחד. הודעתי שהמלצתי היא לקבוע מחיר מקסימום לשני שיעורים. פנינו לוועדת המחירים במשרד האוצר וכרגע ניתן אור ירוק לכנסה ואני מקווה שהמלצתי תתקבל- מקסימום שני שיעורים בין 80-120 ₪. אין סיבה להכביד על תלמידי הנהיגה. יוקמו גם מרכזי לימוד נהיגה ועברנו לרישיון מדורג. אנחנו נוקטים בפעולה כפולה – להפריט את מערך המבחנים המעשיים, כמו שהפריטו לפניי את המבחנים התאורטיים. המכלול אמור לשפר את תרבות הנהיגה ולהקל כספית על הוצאת רישיון הנהיגה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר כי "לפני כשנה וחצי ביטל המשרד את צו הפיקוח על שירות הולם בתחבורה הציבורית, ששימש כנגד חברות התחבורה הציבורית בהתנהגות בלתי הולמת של נהגים, איחור בלוחות הזמנים ועוד. מאז ועד היום לא קם תחליף לתקנה שבוטלה, וזה גורם למצב של איש הישר בעיניו יעשה. עולה הצורך למענה אנושי אפקטיבי. מדוע משרדך לא מפעיל מוקד מענה טלפוני? מה הפתרון כתחליף לצו שבוטל ומתי ייכנס לתוקף?"

השר כץ השיב, כי הצו בוטל כחלק מצווי החירום שבוטלו ובמקומם צריך לחוקק חוקים או תקנות אחרות. המשרד מפעיל מוקד מענה אנושי על הקשור בפעילות התחבורה הציבורית. הוא הוסיף, כי במקום הצו, השיב השר לביטחון פנים את סמכות החקירה לפקחי המשרד והם ישובו לבצע את הפיקוח. במקביל אנחנו פועלים לקדם חוק שיאפשר להפעיל סמכויות חקירה".

ח"כ עומר ברלב שאל: "האם קיימת תוכנית עסקית המצדיקה הקמת שני נמלים חדשים? מה גובה ההשקעה ומה ההחזר?

שר התחבורה השיב לכך ואמר, כי "ההצדקה הכלכלית מתבססת על תוכנית אב שאושרה בממשלה בשנת 2007 ומבוססת על תחזית תנועת המטענים שמתעדכנת מדי כמה שנים. התחזית קובעת שב2017 הנמלים הקיימים יתקשו לספק את הצרכים וב-2018 האוניות ימתינו זמן משמעותי בתור בכניסה לנמלים. העלות של ההמתנה מאות מיליוני שקלים בשנה. ב-2020 צפויות 4 מיליון מכולות, כשהקיבולת בנמלים הקיימים מיליון מכולות. הנמלים החדשים יפעלו לקראת שנת 2020 ויתנו מענה לעומס שיצטבר עד אז ויאפשרו תחרות, בהתאם להמלצת ועדת טרכטנברג. שדרוג הנמלים הקיימים לא יתן מענה לצורך בתחרות. המקור הכספי – כל נמל יעלה כמיליארד דולר, אינו מתקציב המדינה. מדובר במשק כספי סגור שמקורותיו אגרות המשתמשים".

ח"כ אורית סטרוק ציינה, כי "אגף הביקורת במשרדך קבע שקנס של 180 ש"ח ברכבת הקלה בלתי מידתי. מדוע עמדה זו לא הושמעה בדיונים בכנסת על גובה הקנס?

שר התחבורה ענה, כי "בהסכם המדינה עם סיטיפס סוכם על דמי פיצוי על מי שלא ביצע כרטוס. זה נקבע בתקנות. בדיון בכנסת בעניים הרכבת הקלה נמסר כי הסכום יעמוד על 180 ש"ח, בהתאם להסכם עם הזכיין. בעולם הקנס גבוה יותר. מדובר במערכת פתוחה, ומטרת הקנס ליצור הרתעה. דמי הפיצוי נקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. גם מערכת המטרונית בחיפה פתוחה. אין מחסום שמונע מהנוסעים לעלות ולנסוע. יש סנקציה משמעותית על אי תשלום במודע. הייתה הטלת קנסות שרירותית כתוצאה מכך שמכשירי הכרטוס היו מיושנים. הכנסת יזמה להקים ועדת ערר שאמורה למנוע קנסות בלתי מוצדקים. הנחיתי להחליף את מכשירי הכרטוס, שיהיו ברמה טכנולוגית ראשונה. הרכבת הקלה עובדת היטב. כרגע יש צפיפות כי עדיין לא רכשו קטרים וקרונות נוספים. זה מצליח מעבר לתחזית".

ח"כ נחמן שי שאל, "השיפוצים בכביש מספר אחת הפכו למסלול מכשולים. מה הפתרונות?"

שר התחבורה ענה, כי "מדצמבר 2013 יש ניידות שירות שמטרתן מתו מענה למשתמשי הדרך. שדרוג כביש 443 שיוכל לקלוט עומסים ומערך הסברה. נתיבי ישראל מזרזת עבודות. העבודות חולקו ל-5 מכרזים שונים כולם מבוצעים בו זמנית ב-5 מוקדים. בכביש 443 מקודם נציב העדפה לתחבורה ציבורית עם עדיפות ברמזורים ובמחסומים. בוחנים הסטת קווי תחבורה קיימים בכביש מס 1, ל-443. עיקר השירות הבינעירוני יוסט ל-443. יוקם חניון בן 600 מקומות ליד מבוא מודיעין, על מנת שהתחבורה הציבורית תהווה חלופה לרכב פרטי. יתוגבר השירות מהחניון לנתיב המהיר".