עבודת מחקר מיוחדת שעיקריה מתפרסמים בימים האחרונים מתארת את תופעת "המתנדבים" למאבק בסוריה וסכנותיה.
על פי המחקר שבוצע על ידי אנשי מרכז המידע למודיעין ולטרור פעילי איסלאם ממדינות המזרח התיכון ואירופה מגיעים לסוריה מתוך רצון להצטרף למאבק המורדים בממשלו של בשאר אסאד, שם הם רוכשים הכשרה וניסיון צבאיים והקצנה רדיקאלית ולאחר תקופה שבים לארצות מוצאם כגורמי טרור לכל דבר. מסתבר שהתופעה מסוכנת גם לישראל.
על פי האמור במחקר מרבית המתנדבים הזרים באים מהעולם הערבי. מספר המתנדבים הערביים נאמד על ידי עורכי המחקר בכ-4,500. מרביתם מלוב, תוניסיה, ירדן, עיראק, מצרים וסעודיה. מתנדבים נוספים מגיעים ממדינות מערב אירופה ומדינות מערביות נוספות בעיקר צעירים מקרב הדור השני ואף השלישי של מהגרים מוסלמים המתגוררים בהם (בקרבם בולטים אירופאים ממוצא מרוקאי). מספרם נאמד ביותר מאלף איש. בקרב המדינות מהם מגיעים המתנדבים בולטות בלגיה, בריטניה, צרפת, הולנד וגרמניה. קבוצה שלישית של מתנדבים הינהממדינות מוסלמיות וחבלי ארץ מוסלמים באסיה, שמספר המתנדבים בה נאמד בכ-500. בקרבם בולטים פעילים מיומנים, חלקם בעלי ניסיון צבאי-טרוריסטי, מצ'צ'ניה ומפקיסטאן.
"המתנדבים הזרים, הנלחמים בשורות ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'יהאדיסטים נוספים, מהווים פוטנציאל סיכון לביטחון הבינלאומי. שכן, מתנדבים אלו, לאחר שרכשו ניסיון מבצעי ומיומנויות לחימה, ולאחר שעברו בעת שהייתם בסוריה תהליכי ג'האדיזציה ורדיקליזציה אסלאמית, צפויים לשוב למדינות האם שלהם. חלקם עלול להקים בהן תשתיות טרור וחתרנות. חלקם אף עלול לחבור לתשתיות טרור קיימות במדינות האם ולהוות גורם, שיתרום לתהליכי הקצנה במדינות ערביות\מוסלמיות או בקהילות מוסלמיות במדינות המערב", כותבים מנסחי המחקר.
על ההקשר הישראלי כותבים אנשי מרכז המידע כי "בקרב ערביי ישראל והפלסטינים התופעה עדיין מצומצמת בהיקפה: מספר המתנדבים מקרב ערביי ישראל נאמד ב-20-15; מרצועת עזה יצאו לסוריה עשרות מתנדבים, אך ניתן להבחין בעלייה חדה במספרם; מלבנון וסוריה (בדגש על מחנה הפליטים עין אלחלוה שבדרום לבנון) יצאו עשרות רבות ומיהודה ושומרון מתנדבים בודדים. כמו כן בולט שעור המתנדבים ממוצא פלסטיני בקרב הירדנים. מרבית המתנדבים הפלסטינים מוצאים דרכם לג'בהת אלנצרה ולארגונים ג'יהאדיסטים נוספים".
החשש הגדול לדברי כותבי המחקר הוא כי "הפעלתם של המתנדבים החוזרים עלולה להתבצע ע"י ארגוני אלקאעדה והג'יהאד העולמי בסוריה תוך ניצול ההיכרויות האישיות, שהתרקמו בסוריה, בין הפעילים מארגוני הג'יהאד העולמי לבין המתנדבים הזרים. אפשר, כי רק חלק קטן מכלל המתנדבים הזרים יגויס לשורות הג'יהאד העולמי וינסה לקדם, לאחר שובם, פעולות טרור וחתרנות במדינות האם שלהם".
עם זאת מדגיש המחקר כי עיקר האיום העכשווי ממוקד במדינות אירופה: "ניתוח התופעה מעלה, כי רמת הסיכון הפוטנציאלי גבוהה יותר במדינות מערב אירופה (בדגש על מדינות בהן מתגוררות קהילות מהגרים מוסלמיות גדולות). זאת משום מספרם הגדול יחסית של המתנדבים המערב-אירופאים, העוינות שהם סופגים, במהלך שהותם בסוריה, למערב ולערכיו (המצטרפת לעיתים לרגשות קיפוח ותסכול הנטועים בהם), הקרבה הגיאוגרפית של מדינות אירופה לסוריה, הקלות הלוגיסטית והמבצעית היחסית שבקיום הקשר בין הנהגות הארגונים בסוריה לבין רשתות טרור וחתרנות במדינות אירופה, והקשיים המשפטיים והפוליטיים-חברתיים הניצבים בפני מדינות אירופה בבואם להילחם בתופעה".