נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, נשא דברים הערב (ה') בכנס העמותה למשפט ציבורי שנערך בחיפה.
נשיא בית המשפט העליון מתח בנאומו ביקורת על הצעות החוק שמקדמים חברי כנסת מהימין ונועדו להחליש את כוחה של מערכת המשפט. "הצעות שונות, חלקן במסגרת הצעות חוק, קראו לאחרונה להגביל את סמכויותיו של בית המשפט העליון או לשנות את דרכי הבחירה של השופטים.
להצעות אלה, טען גרוניס, "יש פוטנציאל לפגיעה בהפרדת הרשויות ובמסורת החוקתית שלנו. כל מי שֶיָקר לו משטרנו הדמוקרטי צריך להתנגד להצעות אלה. במשך שישה עשורים נבנה כאן מערך של איזונים ובלמים 'נוסח ישראל'.
"איזונים אלה משקפים את הריסון והכיבוד של כל אחת מרשויות השלטון כלפי רעותה; ריסון וכיבוד שהם המפתח לשימור הסמכויות הייחודיות של כל אחת מן הרשויות ולהגנה על שיווי המשקל ביניהן", הדגיש גרוניס.
לדבריו, מדינות שונות מגדירות באופנים שונים את היקף סמכויותיהם של בתי המשפט, היקף שנקבע על פי הרקע המשפטי, החברתי, התרבותי והערכי של אותה מדינה. "לא ניתן לשתול בשיטת משפט אחת אלמנטים הלקוחים משיטת משפט אחרת, לה מסורת חוקתית שונה. שיטת בחירת השופטים שלנו משקפת את נקודת שיווי המשקל העדינה, ולעיתים גם השבירה, שהושגה כאן. יש לשַמֵרה מכל משמר", קרא גרוניס.
הוא טען כי "בהיעדרה של חוקה שלמה, הדמוקרטיה הצעירה שלנו נשענת על המסורות החוקתיות שהתפתחו מאז קום המדינה. שיטת בחירת השופטים שלנו הניבה תוצאות טובות ומערכת משפט ראויה להערכה. בהיבטים המקצועיים מערכת המשפט הייתה ונותרה מערכת מצוינת, שמכהנים בה שופטים טובים וחדורי שליחות, אשר למרות העומס הרב מקדישים מזמנם וממרצם להבטיח שלכל אדם יהא יומו בבית המשפט.
גרוניס סיפר כי מערכת המשפט בישראל זוכה ללגיטימיות ציבורית ולהערכה בינלאומית מרשימה. "השופטים משקפים את האוכלוסייה בישראל, על כל רבדיה. זו מערכת הנתונה לביקורת ציבורית, לרבות על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. זו מערכת ששואפת להשתפר גם לנוכח תקציב שלא השתנה משמעותית, למרות הגידול במספר התיקים ובמספר עורכי הדין.
"נוסדה כאן מערכת משפטית מפוארת שבינה ובין יתר רשויות השלטון מתקיים איזון עדין. קשה לבנות, אך קל מאוד לערער את האיזון ולפגוע בלגיטימיות של בתי המשפט. במיוחד בכנס של העמותה למשפט ציבורי אני רואה חשיבות בקריאה להגן על הרשות השופטת", הסביר גרוניס, "משפט ציבורי אינו נוגע רק לדינים ולהלכות חוקתיות, אלא גם, ואולי בעיקר, לתפיסה היסודית ביותר של הדמוקרטיה והפרדת הרשויות בישראל.
"בשני אלה, לרשות השופטת, ובראשה לבית המשפט העליון, תפקיד חשוב. לכולנו אחריות לקַדם, לשפר ולייעל את בתי המשפט, אך לא לפגוע בתפקידם ובמקומם במערך הרשויות השלטוני", אמר.
גרוניס הסביר את התוכנית לשיפור השירות המשפטי בישראל, אותה הוא מקדם יחד עם שרת המשפטים ציפי לבני. "בעוד השיח הציבורי מתמקד תכופות בנעשה בבית המשפט העליון, עלינו לזכור כי רק חלק קטן מאוד מן המתדיינים, ובדין כך, מגיעים לבית המשפט העליון. המפגש העיקרי של האזרחים והתושבים עם מערכת המשפט, בין כמתדיינים ובין כעדים, הוא בערכאות הדיוניות.
"לפיכך, בעבודה היומיומית שלנו, יש למקד שם את תשומת הלב הניהולית. הנוכחים כאן ודאי יודעים ששני עניינים מרכזיים מטרידים את ראשי המערכת מזה שנים מספר: עומס התיקים החריג בקנה מידה עולמי ומשך החיים של תיקים במערכת. שני עניינים אלה משפיעים באופן ישיר על האופן שבו נתפסת מערכת המשפט בעיני הציבור".
"אין זו קלישאה שצדק מאוחר אינו צדק (justice delayed is justice denied). התרגום המעשי ביותר של ההתחקות אחר האמת ועשיית הצדק הוא במפגש של האזרח, הנאשם, העותרת, התובעים או הנתבעים עם מערכת המשפט. הקפדה על הליך הוגן ושמירה על סדרי הדין, תרבות הדיון באולם בתי המשפט, המבנה הפיסי בו מתקיימים דיוני בית המשפט וכמובן, משך הזמן שחולף עד להכרעה – משפיעים כולם על מידת האמון של האזרחים במערכת המשפט".
נשיא בית המשפט העליון הודה כי "במערכת שאין לה לא חרב ולא ארנק, אמון הציבור הוא הבסיס המרכזי לעבודתנו. אמון זה נרכש, במידה רבה מאוד, במפגש הישיר והבלתי אמצעי עם מערכת המשפט, שלרבים הוא חד פעמי".
זמן רב מוקדש להתייעלות, העיד גרוניס ופירט כי "בשנים האחרונות הטמענו שורה של רפורמות ניהוליות שמטרתן לקצר את משך החיים של תיקים ולסגל תפיסה של ניהול שיפוטי. במסגרת הרפורמות הללו נכנס לתוקף בתחילת השנה האזרחית נוהל השמיעה הרצופה של תיקים פליליים. הנוהל מגדיר לוחות זמנים לשמיעה של תיקים פליליים.
"בהתאם לנוהל, יש לקיים דיוני הוכחות ברצף, מספר פעמים בשבוע. בסיום דיוני ההוכחות ישמע בית המשפט סיכומים בעל פה, ופסק הדין יינתן תוך זמן סביר לאחר מכן". גרוניס הדגיש כי "קיום הוראות הנוהל יוביל לייעול ההליכים הפליליים, וכתוצאה מכך, לקיצור משמעותי של פרק הזמן הנדרש להכרעה בתיקים אלה".
"ברור לנו שלא ניתן יהיה להוביל באִבחה אחת ליישום מלא של הנוהל. אנו מתכוונים לעקוב מקרוב אחר ביצועו של הנוהל, כיוון שהוא יכול להיות הסנונית הראשונה לקראת מעבר לשמיעה ברצף גם בתחומי משפט אחרים ולא רק בפלילים. אין שום סיבה שמרבית שיטות המשפט במדינות המערביות יפעלו באופן זה ואנו נפעל בדרך אחרת – שהוכיחה במשך השנים שהיא גורמת לסחבת ולעיכוב מיותר במתן פסקי דין", דברי גרוניס.