במערכת המדינית מסכמים את ביקורו של ג'ון קרי בכך שאכן חלה התקדמות במגעים, אך מציינים עם זאת כי הצד הפלשתיני ממשיך לעכב את השיחות ולא לאפשר פריצת דרך.
בירושלים מנסים ליצור עמימות לגבי ההתרחשות, אבל דווקא בירדן, לשם נסע מזכיר המדינה האמריקני השבוע, היה מי שהסכים לספר על מה שמתרחש מאחורי הקלעים.
בסוף השבוע שעבר שמע קרי מנתניהו כי ישראל מוכנה למהלך של חילופי שטחים, יוזמה שעליה מדבר כבר כמה שנים שר החוץ אביגדור ליברמן. לטענת בכיר בבית המלוכה הירדני, נתניהו הביע נכונות להעביר במסגרת הסדר עתידי למעלה מ‑50 קמ"ר שמקיפים יישובים באזור המשולש לידי הפלשתינים, באזור בו הם גובלים ממילא בתחומי המדינה שתוקם עבורם על פי תוכניתו של קרי. על פי הטענה הירדנית, שנשמעת אמינה בהתחשב בעובדה שקרי מתייעץ רבות עם בית המלוכה, מצדדים האמריקנים בעמדה שבבקעת הירדן צריכה להיות נוכחות של כוח ישראלי ואמריקני משולב, ולצדם מספר מצומצם של משקיפים פלשתינים. האמריקנים גם ניסו להפעיל את ירדן כדי שתלחץ, יחד עם מדינות ערביות נוספות, על הרשות הפלשתינית להכיר בישראל כמדינת העם היהודי.
גם שר החוץ אביגדור ליברמן הציג השבוע את הצעתו לתוכנית חילופי השטחים. לדבריו, "זה לא כמו התנתקות, במקרה של חילופי שטחים אף אחד לא יגורש. הגבול יזוז לכיוון מה שהיום פחות או יותר כביש 6", הסביר.
דן שפירו, שגריר ארה"ב בישראל, הגדיר את הביקור של קרי כמוצלח ביותר. מדובר בביקור ארוך, שכלל שלושה מפגשים עם ראש הממשלה ואפילו פגישה בלתי מתוכננת עם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, שנועדה כנראה ללחוץ על נתניהו להסכים להצעה האמריקנית.
ל'בשבע' נודע כי צוותו של מזכיר המדינה שוקד על הצעה להסכם מסגרת, בהתאם לתגובות שקיבל קרי בביקורו האחרון, ובשבועיים הקרובים יגיש אותו לשני הצדדים כהמלצה אמריקנית לבסיס שעליו ייבנה ההסכם.
בסביבתו של מזכיר המדינה ממשיכים להפעיל מנופי לחץ גדולים על ישראל. לטענת גורמים מדיניים הממשל האמריקני, ובמיוחד קרי עצמו, דואגים להתסיס את השטח באירופה, ועומדים מאחורי שורה של איומים להחרמת מוצרים ישראליים ולהפסקת עבודה עם חברות הפועלות ביהודה ושומרון. הגורמים טענו כי קרי שומר על אש נמוכה בעניין, אבל אם יראה שהמשא ומתן בנסיגה הוא עלול לגרום לחרמות כאלה ואחרים לצאת אל הפועל.
השגריר שפירו מכחיש את הדברים וטוען כי "ארה"ב נלחמת בכל ניסיון בזירה הבינלאומית להחרים את ישראל או להטיל עליה עיצומים", אך הוא סבור שראש הממשלה נתניהו מודע לכך שכישלון המשא ומתן יחמיר את מצבה של ישראל.
גם השאלה הקואליציונית על הפרק, ובעוד מפלגת ישראל ביתנו לא תערים כנראה קשיים מרובים על הממשלה בכל הקשור להסדר מדיני, נשואות העיניים למפלגת הבית היהודי וליו"ר שלה, השר נפתלי בנט, שנשא השבוע (ד') נאום מדיני והבהיר: "חברים, נגמרו המשחקים".
"לא נשחק יותר עם המילים: קווי 67' פירושם חלוקת ירושלים, מסירת הר הזיתים שבו קבורים מנחם בגין והרב קוק ואליעזר בן יהודה, ומסירת הכותל, הר הבית והעיר העתיקה. איך ההיסטוריה תזכור מנהיג שיסכים לוותר על ירושלים? איך תזכור את המנהיג הראשון בהיסטוריה היהודית שהעז לעשות זאת, ועוד מרצונו? האם תפילה של כל יהודי בעולם 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב' היא חוקת מפלגה שאפשר לשנות מהיום למחר? האם ויתור כזה שווה אהדה זמנית של העולם? האם זה שווה עוד סבב של פיגועים וטרור, אליו נגיע חלשים יותר? סבב שנגיע אליו חסרי יכולת ערכית להגן על עצמנו אחרי שהודענו שמה ששלנו - הוא לא שלנו?" תהה השר בנט.
הוא הבהיר כי מפלגתו לא תשב בממשלה שתגיע להסכם על בסיס קווי 67', לא תסכים לחילופי שטחים, וכהגדרתו: "אנחנו לא נשב בממשלה שבשל לחץ בינלאומי תסכן את עתיד ילדינו ותחלק את בירתנו. אנחנו לא נשב בממשלה שתקבל את ההחלטות הקלות והמסוכנות".
הוא גם רמז לאמריקנים שמדובר בהחלטה שצריכה להתקבל בישראל, בלי לחץ בינלאומי. "לא באנו לכאן להיות מעבדת הניסויים של העולם. כבר היו מנהיגים גדולים בישראל שידעו להגיד לא, ונשארנו בחיים. אנחנו נקבל את ההחלטות לגבי עצמנו בעצמנו, מהסיבה הפשוטה שרק אנחנו נשלם את המחיר על ההחלטות האלה".
בימין המודאג ממה שנושאים בחובם המגעים עם הפלשתינים, מוטרדים מכך שבנאומו של בנט לא נשמעה ההצהרה שהמפלגה תפרוש מהקואליציה אם הממשלה תחליט לעקור יישובים יהודיים.
דוידי בן ציון, יו"ר פורום הבית היהודי בשומרון, מצטער שהדברים לא נאמרו במפורש: "הנאום היה טוב לאוזניהם של האמריקנים, ואולי גם לאוזני המרכז בישראל. בנט נגע בנקודות מהותיות וחשובות, אבל בסופו של דבר הדיון היום הוא על פינוי יישובים. אני לא חושב לרגע שנפתלי בנט יסכים לשבת בממשלה שתפנה יישובים. אין סיכוי שבנט והבית היהודי יישבו בממשלה שתפנה בית אחד. אבל את האמירה הזאת בנט יודע ואני יודע, ואני חושב שגם הציבור הישראלי צריך לדעת זאת. גם כלל שרי הממשלה וגם המתיישבים, ובמיוחד האמריקנים – צריך שיידעו את המציאות הזאת".
התגובות המתונות של ארגוני המתיישבים בכלל ומועצת יש"ע בפרט, מעוררות פליאה לנוכח הסכנה המשמעותית שמביא איתו ההסכם המתגבש להתיישבות. למעט קמפיין הלועג לפתרונות שמציע קרי חדשות לבקרים, המחאה מתבטאת בשקט יחסי, וגם הפגנות גדולות אינן מתוכננות לפי שעה.
אבי רואה, יו״ר מועצת יש"ע, מסביר כי ״הנהגת מועצת יש״ע עוקבת בדריכות אחרי ההתפתחויות המדיניות. אנו נפגשים עם שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות ואישי ציבור שונים על מנת להעריך נכון את המצב. את הכוחות של המחאה וההפגנות נצטרך להפעיל בעיתוי המתאים, וכדי לצאת לפעולה צריך תזמון נכון ושיתוף פעולה. ערכנו מספר ישיבות עם ארגונים שונים ובאופן שוטף אנחנו עורכים הערכות מצב. במקביל נבנית תוכנית עבודה לקמפיין ופעילות שייצאו בזמן הנכון״.
ובינתיים גם בליכוד פנימה ממשיכים הח"כים להבהיר לנתניהו שוויתורים אינם מקובלים עליהם. שבועיים אחרי שהצעת החוק שלה לסיפוח בקעת הירדן אושרה בוועדת שרים לחקיקה, מעלה ח"כ מירי רגב הצעת חוק שתאסור לנהל משא ומתן על ירושלים בלא אישור מראש ממליאת הכנסת. "הצעת החוק שלי אומרת דבר פשוט", מסבירה רגב, "אין משא ומתן על ירושלים והחזרת פליטים פלשתינים אם אין לכך רוב בכנסת". בהקשר זה היא השיבה למבקריה מהמפלגות האחרות, כי ממילא ראש הממשלה התחייב להביא כל הסכם למשאל עם, ועל כן אין שום סיבה שנציגיו לא ייטלו חלק בהחלטה.
גורמים בליכוד טוענים כי אם נתניהו לא יורה באופן מפורש לשלושת שרי הליכוד החברים בוועדה להימנע או להצביע נגד הצעתה החדשה של רגב, שלושתם - גלעד ארדן, גדעון סער ולימור לבנת - ירימו את ידם בעד ההצעה, מה שעלול להביך מאוד את ראש הממשלה.