מנתוני המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי לשנת 2013 של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון המתפרסם זו השנה ה-13 ברציפות עולה כי רמת האמון השנה בכנסת היא הגבוהה ביותר בשנים האחרונות.
את המדד עורכים פרופ' ויגודה-גדות, מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה ופרופ' שלמה מזרחי מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון. בסקר הנוכחי השתתפו 481 אנשים המהווים מדגם שמייצג במידה רבה את האוכלוסייה הבוגרת בישראל כולל יהודים ולא יהודים; הנתונים נאספו בחודשים מאי-יולי 2013.
השנה נרשמה עלייה משמעותית ברמת האמון של הציבור כלפי כנסת ישראל מרמת אמון של 1.94 בשנה שעברה לרמת אמון של 2.45 השנה. מדובר ברמת האמון הגבוהה ביותר בכל שנות המדד – והיא גבוהה משמעותית מכל רמה אחרת שנמדדה במהלך שלוש-עשרה שנים אלה.
גם האמון בחברי הכנסת עלה השנה בצורה משמעותית מרמה של 1.92 בשנה שעברה לרמה של 2.29 השנה. גם כאן מדובר ברמה הגבוהה ביותר בכל שנות המדד וברמה גבוהה משמעותית מכל רמה אחרת שנמדדה במהלך שלוש-עשרה שנים אלה.
כאמור, רמות האמון עדיין ממקמות את הכנסת ואת חברי הכנסת בתחתית הרשימה: הכנסת נמצאת במקום ה-23 מתוך 23 מוסדות שנבחנו וחברי הכנסת נמצאים במקום ה-32 מתוך 32 מוסדות. אולם אין ספק שהעלייה המשמעותית מצמצמת את הפערים.
גם השרים עצמם יכולים להיות מרוצים. גם רמת האמון בשרי הממשלה קפצה בצורה משמעותית מרמת אמון של 1.9 בשנה שעברה ל-2.35 השנה, וגם כאן מדובר ברמת האמון הגבוהה ביותר ב-13 שנות המדד. אולם גם שרי הממשלה נמצאים בתחתית הדירוג – רק מקום אחד מעל רמת האמון בחברי הכנסת.
לדבריו של פרופ' ויגודה-גדות, עלייה ברמת האמון במערכת הפוליטית כולה בשנים שלאחר בחירות נצפתה גם בשנים הקודמות במדד (הכנסת ה-16 בשנת 2003 לעומת 2002; הכנסת ה-17 בשנת 2006, לעומת 2005 והכנסת ה-18 בשנת 2009, לעומת 2008). העלייה השנה, שהיא גבוהה משמעותית משקפת, ככל הנראה, רמת ציפיות גבוהה יותר. "רק הזמן יגיד אם הן יתממשו או לא", סיכם פרופ' ויגודה-גדות.