מספר כלי תקשורת שאולי חיפשו בימין ביטויים שנויים במחלוקת אודות פטירתו של אריאל שרון מצאו לנכון לדווח מאתר הקראווילות בניצן, שם מוקמה אתמול האנדרטה לזכר ישובי גוש קטיף, אנדרטה אותה עיצב האמן אהרון שבו ותכנן ומיקם אחיו, ישראל שבו.
כלי התקשורת המדוברים דאגו להציג את הצבת האנדרטה כמעשה הלוקה בטעם טוב במקרה הטוב, ואולם בראיון ליומן ערוץ 7 מסביר ישראל שבו כי כל הטענות סביב מועד הצבתה של האנדרטה מגוחכות וחסרות כל שחר.
בדבריו קובע שבו באופן נחרץ כי יום הצבת האנדרטה נקבע תקופה ארוכה מראש וללא כל קשר למצבו של אריאל שרון. "האנדרטה הוזמנה על ידי המנהלת של ניצן כבר לפני כחצי שנה. לפני כחודש אושר ונמצא התקציב ואהרון, אחי המוכשר, תכנן את הדבר היפה הזה, את האנדרטה שבה יש מגן דוד שמתפצל כמו הפיצול האיום שקרה ומתוכו צומח דקל שאהרון חיפש הרבה עד שמצא אותו, מדובר בזן של דקל שגדל מאוד לאט. הוא בוקע מתוך המגן דוד המבוסס על הלוגו שאהרון עיצב עבור מוזיאון גוש קטיף בניצן. הוא תלת ממדי במידות של 2.2 מטר לגובה".
על העבודה שקדמה להצבתה של האנדרטה מזכיר ישראל שבו את יציקת הבטון שקדמה להצבה אתמול ואת אבני השפה שהוצבו במקום. "במשך חודש ייצרנו הכול עם קונסטרוקציה של מתכת, בלדה וברזל מגוללו ולוחות אלומיניום עם הגרפיקה. סיפור ארוך ומורכב. היינו אמורים להרכיב אותו ביום חמישי והעבודה התארכה ונדחתה ליום ראשון".
שבו מוסיף ומספר על שיחת הטלפון שקיבל מאחיו אהרון במהלך הצבת האנדרטה, כאשר גילה שהיא מושכת לפתע אליה עיתונאים סקרנים המבקשים לצייר את האנדרטה כהתרסה נגד דמותו של אריאל שרון. "אח שלי אהרון מצלצל אלי ואומר לי שיש מישהו בשמים שמכוון ומתזמן את הדברים, והנה יש כאן עוד צוות ועוד צוות ועיתונאים שמחפשים את האקשן".
על עברו של אחיו אהרון מספר ישראל כיצד בימי ההפגנות נגד העירה "חטף את זרנוקי המים מהמשטרה ונחשף לאגרסיביות של המשטרה כאשר עמד בצד בצורה שקטה כנוכח בהפגנות הללו", ומאוחר יותר פונה עם בנו אחיעד ממורג, "הם נשארו שם עד הרגע האחרון והובלו לאוטובוסים עד שפונו ממורג".
לטעמו של ישראל אנשי התקשורת חיפשו וקיוו למצוא את ההתרסה הימנית ומצאו עילה לכך בהצבת האנדרטה. לדבריו לא נכון היה לעכב את הצבת האנדרטה עד לאחר ימי הזיכרון והאבל שכן היה לחץ עבודה מצידו של מנהל העבודה להשלים את המלאכה מוקדם ככל הניתן. זאת לבד מאילוצי מזג אוויר וכיוצא באלה שלא הותירו ברירה אלא להשלים את המלאכה שהחלה ביום חמישי אתמול.