לראשונה בישראל אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) פתיחה של חוג רב תחומי ללימודי אזרחות במכללת אפרתה. מסתבר כי עד כה לימודי הוראת האזרחות לא התקיימו במסגרות הציונות הדתית והחוג האקדמי החדש יפגיש אלה מול אלה ערכי דמוקרטיה מול ערכי הלכה.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מנהל המכלל, הפרופסור ישראל רוזנסון, שרואה במהלך אירוע היסטורי בעל ערך רב אותו הוא מחלק לשני אפיקים – הראשון שבהם הוא עצם הלימוד האקדמי של תחום האזרחות בניגוד להסתפקות שהייתה נחלת העבר בלימודי מדעי המדינה ותחומי לוויין נוספים. ההישג השני הוא עצם העלאת הסוגיה ללימוד, דיון ודיאלוג בציונות הדתית.
"הציונות הדתית מתלבטת בדברים הללו. מקצוע האזרחות הוא מקצוע לא פשוט, זהו מקצוע מורכב שמתייחס לחובות האדם במדינה בהנחה שהמדינה סוברנית להחליט החלטות ולחוקק חוקים. יש כאן מתח, ויש אומרים מתח בריא, בין מערכת ההלכה ומערכת האזרחית שממנה נגזרת האזרחות. המכללות הדתיות מתמודדות עם הנושא הרבה אבל כשלומדים אזרחות אנחנו נוגעים במודע בנקודות הללו ומראים שהדו קיום הזה בין מדינה ובין המערכת ההלכתית לא רק אפשרי אלא גם בונה את עצמו. בנושא שאני מופקד עליו זה בהחלט בר ביצוע, שיבואו מורים ויעמדו מול כיתה עם ביטחון מרבי ויאמרו שאנחנו מלמדים אזרחות ועם זאת אנחנו אנשים דתיים המחויבים להלכה באופן טוטאלי. אנחנו רואים לנגד עינינו את המדינה כמרחב שצריך להשתלב בו ולחיות בתוכו ומסוגלים להכשיר תלמידים בתיכון להיות במערכת הזו כאזרחים דתיים במדינה הזו".
כשנשאל אם אין בכך סימון המטרה לאחר ירי החץ, כלומר החלטה שאכן הדברים מצליחים להשתלב אלה באלה בעוד אולי הלימוד יוכיח אחרת, אומר פרופ' רוזנסון כי טענות שכאלה אכן נשמעות לא אחת, ואכן לא ניתן להציב עמדות מוחלטות וטוטאליות ולא לטעון שכל הפתרונות נמצאים בכיס הקטן. "אנחנו יכולים לומר שניסיון השנים האחרונות מוכיח שהיו גופים מסוימים שדגלו בחיזוק והעצמת מקצוע האזרחות ועיניהם לא היו נשואות לשיתוף פעולה עם המערכות הדתיות ועולם ההלכה. הדברים הללו הם בהחלט בעיה שנמצאת לנגד העיניים ואני מציע מוטיבציה אדירה להפוך את המתח האמיתי למתח בונה וקונסטרוקטיבי ומאמין שבעזרת ה' הדברים אפשריים".
להערכתו של רוזנסון תלמידי הציונות הדתית מעלים שוב ושוב את השאלות ברמות שונות על פי האטמוספרה הציבורית הקיימת בישראל, "מבלי להיכנס לדברים רעים שהיו, ברור שלעיתות קשות דברים הועלו בצורה מכאיבה. כעת אנחנו מדברים על אנשים צעירים שמודעים למתח הבסיסי שבין היותם אזרחים נושאי תעודת זהות ישראלית הזהה לזו של אזרח בדואי או דרוזי לבין מחויבותם הטוטאלית למסורת האבות וההלכה. כולנו חיים במתח הזה ובחלקה הקטנה שלנו אנחנו מנסים להכשיר מורים לעמוד מול כיתה ולומר שיש לנו כלים להתמודד עם המתח הזה".