ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את הפחתת שיעורי מס המעסיקים שתוכננו לשנים 2014 ו- 2015.
בשנים אלו אמור היה חלק המעסיק בהפרשות לביטוח לאומי ממשכורות העובדים, לגדול בשיעור של 0.25% בכל אחת מהשנים ולהגיע לרמה של 7% (במקום 6.5%) ב- 2014 ו- 7.5% (במקום 7%) ב- 2015. מ- 2016 והלאה אמור שיעור זה להישאר קבוע על 7.5%. עלות הפחתת שיעורי המס שתוכננו מלכתחילה; 450 ₪ בכל אחת מהשנים, שיופחתו מתקציב הרזרבה הכללית. אישור ההפחתה באמצעות תיקון חוק צמצום הגירעון ושינוי נטל המס שיעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע הבא.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בירך על המהלך ואמר ש"הפחתת שיעורי מס המעסיקים, מהווה זריקת עידוד, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, שמתמודדים עם התייקרויות בתשומות, קושי להתחרות בשווקים בחו"ל ועם חוסר ודאות מהשלכות המשבר הכלכלי הגלובלי שטרם הגיע לסיומו. ועדת הכספים גילתה אחריות כלפי המעסיקים, במיוחד בעלי עסקים קטנים ובינוניים, מכיוון שמדובר במס המשולם ללא קשר אם יש או אין רווחים מהעסקים. ההפחתה התאפשרה נוכח הגירעון המצומצם מכפי שדובר בתחילה".
סגן ראש אגף התקציבים באוצר, משה בר סימן טוב: "המטרה להקל על שוק העבודה. אנו בתקופה שנתונים משתנים ולא יכולים לנבא, רק לשער את גובה הגירעון. היה צריך להעלות עכשיו ל- 7% ושנה הבאה ל- 7.5% אך דוחים רבע אחוז בכל שנה בהעלאת המס. המשמעות; הפחתה של 450 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים מהרזרבה הכללית. גירעון בביטוח לאומי הוא של המדינה בסופו של דבר וכדי שהגירעון בתקציב המדינה לא יגדל אנחנו מפחיתים מהרזרבה. אין כוונה לפגוע בקצבאות, שיעוריהן קבועים בחוק. רק מפחיתים את הרזרבה לעמידה ביעד הגירעון. דוחים הכנסות, פעמיים חצי מיליארד ₪ כלומר מבחינה אקטוארית ההשפעה היא זניחה יחסית".
עו"ד רועי קרת מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי: "תקציבי המדינה וביטוח לאומי הם נפרדים. נכון לרגע זה הגמלאות ישולמו. הגירעונות הם ארוכי טווח ואנחנו מתקרבים לשלב של גירעון אקטוארי קריטי. בפועל מקטינים לנו את סך הגבייה אך לא מחזירים את זה, אז או שיצטרכו לשפות את הביטוח הלאומי או שיצטרכו להקטין קצבאות בחקיקה. הביטוח הלאומי שילם בשנה שעברה 70 מיליארד ₪ (כלל התשלומים: קצבאות ותשלומים למדינה וכד') וההכנסות היום כ- 50 מיליארד ₪ בלבד. אנו בגירעון שוטף שגדל בכל שנה".
סמנכ"ל ביטוח וגבייה בביטוח הלאומי, יגאל ברזני, היה נחרץ יותר: "הגירעון גדל ונאלץ לקחת מהקרן ואז האוצר יבוא ויאמר נקצץ בקצבאות כי זו הדרך להתמודד. בכל שנה אנחנו ממנים ענף אבטלה ב- 2.5 מיליארד ₪. הגירעון הזה הצטבר ל- 50 מיליארד ₪ וההפסד בגין הריבית עבור הגירעון הזה זה 2–3 מיליארד ₪ בשנה וכך מגיעים לגירעון עצום. ועדת טרכטנברג כבר אמרה שההתנהלות הפיננסית של ביטוח לאומי בסכנה ושבשלב מסוים לא יהיה כסף לשלם קצבאות. הוועדה גם ראתה שבהשוואה ל-OECD השתתפות המעסיקים בישראל בין הנמוכות ביותר. אנחנו מתכננים 40 שנה קדימה ואנחנו בבעייה קשה".
נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן, הביע תמיכה במהלך ודיבר על נחיצותו: "ההשוואה מה משלמים מעסיקים אצלנו לעומת ה- OECD פשטנית וצריך לראות את התמונה המלאה עם כל ההפרשות הסוציאליות שיש לנו וייתר התשלומים וההתייקרויות ואז מגיעים לתמונה אחרת. יש לזכור שהיתה עלייה בעלויות בשנה וחצי האחרונות וכך גם בינואר וכושר התחרות שלנו נשחק לעומת השווקים בחו"ל. בממשלה הבינו שיש בעיה וצריך לסייע למעסיקים. הצעתי להעלות את המס על הרווחים באחוז וחצי ולא להעלות את מס המעסיקים. לקחת יותר ממי שמרוויח הרבה ולא לקחת מכולם, גם ממי שלא מרוויח".
חברי הכנסת, קואליציה כאופוזיציה, תמכו בהפחתת שיעורי המס אך מתחו ביקורת על המימון על חשבון ביטוח לאומי.
בר סימן טוב ניסה לשווא לשכנע את הח"כים: "הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים תחייב שינויים בעתיד; הפחתת קצבאות והעלאת גיל הפרישה. גם תקציבי הממשלה וגם ביטוח לאומי הם מהמיסים של האזרחים. עכשיו יש תקופה יותר קשה לתעשיינים אז צריך לסייע כרגע. המס הזה לא מוטל על רווחים אלא על מחזור הפעילות בין אם העסק מרוויח ובין אם לאו".