הזמר וחתן פרס ישראל, יהורם גאון, תוקף את עולם הבידור, לא מבין את הרצון להידמות לאמריקה ומציע פתרון לבעיית המסתננים (רמז: עבודה עברית).
"אנחנו יכולים לחוש אמריקה, אבל לעולם לא נהיה אמריקה ומוטב לנו להבין זאת במוקדם מאשר במאוחר", הוא אומר בראיון ליובל אברמוביץ' ב'ישראל היום'.
נוכח תמונות הפגנת הענק של המסתננים האפריקנים, גאון מציין כי עוצמת המחאה חשפה את מימדי התופעה. "אני חושב שהבעיה שלנו כחברה היא ששימוש היתר בהם הפך אותם להיות שואבי המים, ואותנו לגבירים. התלות שלנו בהם אדירה. תראה מה קרה: בעלי המסעדות לא יודעים מה לעשות מרוב מצוקה.
גאון קורא לאמץ את השיטה הציונית ולשוב לעבודה עברית. "אם אנחנו מתפנקים ולא ממלאים את כל מטלות החולין, אנחנו בפירוש מתנתקים מהמקום. אנחנו קוראים לזה 'שטחים', בזמן שהפלשתינים קוראים לזה 'טריטוריז'. בבחירת המילה חסרת המשמעות הזאת אנחנו אומרים: 'זאת סתם אדמה. מרחבים. ניתן, ניקח, נעביר'. הם, לעומת זאת, מתייחסים לזה כאל אדמה הקשורה אל האדם.
"ההבדל בבחירת המילים הוא עצום", מדגיש גאון, "ומכאן גם הפער בינינו לבין הפלשתינים, וגם ביחס שלנו למולדת שלנו. כשאנחנו מתרחקים מעבודת האדמה, אנחנו מתרחקים גם מעצמנו ומהמדינה".
הוא סיפר על הקומיקאי ספי ריבלין ז"ל שהלך לעולמו, והדגיש כי ריבלין לא התרגש ממבקריו. "ספי נתן דוגמה אישית לכל האמנים שעמדו ועומדים על במות ומפחדים מדעת הקהל. הוא היה איש נחרץ בדעותיו שציפצף על מה שאנשים יגידו, והיה מוכן להקריב את אהדת הקהל על פני אמירת דעתו. מגיע לו כל הכבוד. הוא היה אחד היחידים בזה, אם לא ה־יחיד, וזה עוד לפני שאמרתי מילה על גדולתו כקומיקאי.
"כשהייתי צעיר, היה מאוד חשוב לי מה אומרים או חושבים על דעותיי. הגיל לימד אותי שלאמירות יש כוח, ושאם הן עשויות לשנות את דעתו של איש אחד, אז כבר הצלחתי במשימת אמירת האמת שלי. כאמן, תמיד מנסים לקטלג אותך כימני או שמאלני, ואני דווקא בוחר בחופש התנועה שבין ימין לשמאל ולמרכז. אני באמת לא שמאלני או ימני, אלא יהודי וישראלי; הדעות שאני משמיע הן לפעמים ימניות ולפעמים שמאלניות. אני לא מקובע".
שפתם העילגת, כלשונו, של הצעירים, מרתיחה את דמו של גאון. "כבן למורה לעברית אני חרד לשפה שלנו, וכואב לי שבועטים בה. אנשים צעירים מדברים בטעויות בלי להרגיש מבוכה.
גאון תוקף את עולם הבידור ואומר כי הכסף ש"מתגלגל" בתעשיה הזו מעוור את עיני האנשים. "לא פלא שאנחנו שומעים בשנים האחרונות על פרשות כאלה ואחרות. זה עולם אחרי לגמרי. כשכסף גדול מקיף אותך מכל זווית, אתה מסתנוור ומשתכר ומרשה לעצמך לעשות דברים שלא היית עושה במציאות אחרת".