טור על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד.
שאלה: אנו נשואים מזה כשלוש שנים ויש שני לנו ילדים. ההורים של בעלי אוהבים מאוד להתארח אצלנו. אני אחת שבדרך כלל לוקחת את רעיון האירוח בקלות ובכיף, למרות שאני אמא עמוסה. אני מוכנה בדרך כלל לארח בשמחה ולא לוקחת "קשה" את האירוח.
אבל עם ההורים של בעלי המצב שונה, האירוח שלהם מטריד אותי מתחילת השבוע. אני יודעת שהאירוח שלהם הוא עול בשבילי. לא מבחינה פיזית, אלא מבחינה נפשית. הייתי מוכנה לארח אותם בשמחה, הבעיה היא שכאשר הם מגיעים ונמצאים אצלנו בסעודה, אף אחד מהמשפחה (ההורים של בעלי והבנים והבנות שלהם) לא מציע עזרה בעריכת השולחן, בהגשה או בפינוי. ברור שאני זו המארחת שצריכה לעשות ה-כ-ל. מצד שני, כאשר אני מגישה אוכל לשולחן – אני מקבלת הערות: "אוי, לא היית צריכה לטרוח יותר מדי ...","אוווו, הגזמת, כמה אוכל הכנת, לא צריך עד כדי כך.." וכדומה. מה הם מצפים שלא אטרח עבורם? ההערות האלו ממש מפריעות לי, מבחינתי, שיאמרו: "תודה רבה!!" ולא יעשו מהמאמצים שלי לארח – דבר מיותר. זה גורם לי להרגיש מאוד לא נעים, כאילו עשיתי איזה מעשה לא טוב בכך שארחתי אותם.
איך אפשר להפוך את האירוח שלהם לדבר נחמד גם עבורי? (נראה לי שהם דווקא נהנים, על אף כל המחאות, שטרחתי יותר מדי...)
תשובה:
שואלת יקרה, את מתארת מצב שבו יש לך איזה "קצר" עם הורי בעלך. באופן כללי מומלץ תמיד שאת ה"קצרים" מול הורי הבעל – יפתור הבעל מול הוריו ואת ה"קצרים" מול הורי האישה – האישה תפתור מולם. לכן, רק אומר מה כדאי שבעלך יאמר להוריו על מנת שתחושו טוב יותר עם האירוח שלהם. את מתארת מצב שבו האירוח הוא ממש סבל בשבילך. כבר מתחילת השבוע את חושבת על ה"סיוט" שיגיע. ראשית, אולי כדאי לשנות מבט למבט חיובי יותר, אולי השבת הזו הם יגיבו אחרת, אולי הפעם תיהני מהאירוח?
דבר נוסף, כדאי לדעת שמה שנכון במנטליות אחת, לא תמיד נכון במנטליות אחרת. יתכן שבבית הורייך היה מקובל להודות על האירוח באמירת "תודה רבה, נהנינו מאוד", יש אנשים שמבחינתם לומר לך תודה רבה ולהעריך את המאמצים שלך זה לומר לך: "אוי, באמת לא היית צריכה". אני בטוחה שאם תנסי להיזכר, תזכרי בכמה אנשים כאלו שנתקלת בהם פעם. אולי קצת קשה לנו לקלוט דברים שלא גדלנו איתם, אבל אני בטוחה שאת יכולה להכיל את המורכבות הזו – לומר "לא היית צריכה לטרוח" ובעצם להתכוון ל"תודה רבה". יתכן מאוד שחלק מהיחס השלילי שלך לאמירות האלו התפתח בעקבות המחשבות השליליות שהיו מוכנות לך בראש, עוד לפני שהורי בעלך הגיעו והגיבו כמו שהגיבו. בכלל, יש לנו נטייה לפרש את המציאות באופן שלילי (או חיובי) לפי איך שהחלטנו מראש.
לדוגמא, מתחום השידוכים, לפעמים בחורה מחכה לפגישה עם בחור, מראש היא לא התלהבה מהנתונים, אבל לחצו עליה להיפגש והיא הסכימה. במהלך הפגישה היא "תחפש", לפעמים אפילו בתת-מודע, את החסרונות של הבחור, כדי לאשר לעצמה את המחשבות הראשוניות שהיו לה לגביו.
אנחנו כמעט תמיד מחפשים אישור לקונספציות שיש לנו בראש, אולי כי קשה לנו להודות שאנו טועים. לסיכום, אני מציעה לך לבוא לאירוח ב"ראש חיובי" ולומר לעצמך שזו הצורה שלהם להודות לך. אם זה עדיין ממשיך להפריע לך אפשר לנסות לשלוח את בעלך לשוחח איתן ולהסביר להם את רגישותך לעניין ואת הצורה שבה מחמיאים לך על האירוח, הצורה שתשמח אותך באמת! שתזכו תמיד להרבות שמחה ואחווה במשפחה , המורחבת והמצומצמת!
שרית יורב - מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים sarityorav@gmail.com