הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת החליטה לפני כמה ימים להוסיף לשמה את המילים "ולקידום שוויון מגדרי" אולם בפועל, נראה כי יו"ר הוועדה יוצאת למאבק חזיתי נגד שוויון בין המגדרים בגירושין.
כרזה אינטרנטית עם איור של אישה דוחפת עגלת תינוק מודיעה בחגיגיות על קיומו של כנס ב-3.2.2014, באחד מאולמות הכנסת, בנושא "תשלומי מזונות ותעסוקת נשים: שחרור חסמים כלכליים של אימהות חד-הוריות בישראל.”
האירוע יכלול את ההצגה "לא עומדת בקריטריונים" של קבוצת התיאטרון הקהילתי לנשים חד הוריות בבת ים, ורב-שיח בהשתתפות חברי כנסת, נציגי ממשלה ו"נציגות מאבק החד-הוריות" בישראל.
חתומים על ההודעה: עמותת ידיד, ח"כ זהבה גלאון ממרצ וח"כ עליזה לביא (יש עתיד), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולקידום שוויון מגדרי.
נציין כי בימים אלה מתקיים מאבק בין ארגוני אבות וארגונים פרו-משפחתיים הדורשים שוויון בין גברים ונשים בגירושין לבין ארגוני נשים המתעקשים לשמר את חזקת הגיל הרך, אשר מעניקה לאמהות משמורת כמעט-אוטומטית על ילדיהן בגירושין.
לא מזמן נערך דיון משותף של הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה לזכויות הילד בו הורשו נציגי אבות לדבר, תחת איומים והפרעות בלתי פוסקים מצד חברות כנסת ונציגות מגדריסטיות אחרות. רק ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) נחלצה לטובת האבות והביעה תרעומת על כך שח"כיות המגדירות עצמן "פמיניסטיות" מתעקשות לשמר את חזקת הגיל הרך, שהתאימה לדבריה לעידן בו נשים טיפלו בילדים ולא עבדו מחוץ לבית, ולא לעידן בו נשים מפתחות קריירות וכשליש מהזוגות מתגרשים.
ח"כ גמליאל טענה כי החזקה משמשת אמהות מתגרשות ככלי לסחטנות כספית מול האבות.
לפי הכרזה, הכנס המתוכנן להתקיים בכנסת בעוד שבועיים יהיה חד-צדדי לחלוטין ואף יכלול מחזה שמעביר מסר ברור נגד שינוי החוק. בנוסף, הכותרת כורכת בין מזונות לבין פרנסתם של אמהות גרושות, למרות שהמדובר במזונות ילדים האמורים לשמש את הילדים בלבד.
המנכ"לית המייסדת של עמותת ידיד, שרי ריבקין, עמדה לפני כן במשך שנים ארוכות בראש ארגון "שתיל”, הזרוע הביצועית של הקרן החדשה, המזוהה עם פרופ' נעמי חזן. הוועדה לקידום מעמד האישה הוקמה אף היא ע"י ח"כ-דאז נעמי חזן בשנת 1992.
הכינוס המתוכנן נראה כהפגנת כוח שנועדה לטרפד את הניסיונות לבטל את חזקת הגיל הרך. משרד המשפטים הודיע באחרונה כי הוא מאמץ את מרבית המסקנות של הוועדה המקצועית בראשות פרופ' דן שניט אשר מונתה ב-2005 והמליצה לבטל את החזקה כליל. אולם שרת המשפטים ניסחה בסופו של דבר הצעת חוק אשר מצמצמת את החזקה לגיל שנתיים, במקום לגיל שש.
ועדה אחרת, בראשון פרופ' פנחס שיפמן, המליצה על מודל שוויוני בתשלומי מזונות, המתחשב בהכנסות של כל אחד מבני הזוג. ההנחה היא שהמלצות ועדת שיפמן ייושמו בכפוף ליישום המלצות ועדת שניט.
לדברי פעילים במחנה האבות הגרושים, נציגות מגדריסטיות בוועדות שניט ושיפמן הצליחו למוסס את דיוניהן במשך כשבע שנים, ואילו ח"כ גלאון הבטיחה בעבר בכנסת לקבור את ועדת שניט "קבורת חמור".
חזקת הגיל הרך בוטלה, ככל הידוע, בכל מדינות העולם חוץ מבישראל.
בישראל, החזקה נשענת על הלכה שמקורה אצל הרמב"ם, לפיו ילדים עד גיל שש יהיו בחזקת האמא, כאשר בנים מעל גיל זה יעברו לידי האב, והוא יהיה רשאי גם לדרוש לידו את הבנות בנסיבות מסויימות. בעת שההלכה נפסקה, גברים היו המפרנסים ונהנו לפיכך מיתרון על נשים בחלוקת רכוש, כמו גם בירושה.
בפועל, במדינת ישראל של שנת 2014, כל היתרונות הגבריים האלה כבר אינם קיימים, ואילו חזקת הגיל הרך משמשת תירוץ להשארת ילדים עד גיל 18, בני שני המינים, בחזקת אימותיהם.