נוער באוטובוס
נוער באוטובוספלאש 90

בני נוער רבים אוהבים לכתוב שירה, כמה מהם גם ממש טובים בזה. הם כותבים כשעוברים עליהם חוויות, דברים עצובים ומשמחים.

חלק מהשירים ילכו למגירה, חלק יעלו לפורומים או אתרי שירה, יקבלו ביקורת וינחו את הצעיר לכתיבה יותר טובה. האם מתעורר לנו דור חדש של משוררים? יצאנו החוצה בכדי להכיר אותם.

"מה שמושך בכתיבה זה שזה אישי ורק שלי, שאף אחד לא יכול להרוס לי את זה", אומר בן אברשטרק, בן ה-17. "אני כותב כבר למעלה משנה, באופן כללי, יותר קל לי לבטא את עצמי בכתב. אני כותב כשיש לי חשק והשראה, בדרך כלל בשעות הערב המאוחרות או בלילה, גם בתקופות של אירועים משמעותיים.

אני משתף את השירה רק כשאני כותב בשביל מישהו שיר, דברים הומוריסטיים לרוב. אנשים מחמיאים לי ואומרים שיש לי כישרון, כשאני חושב על העתיד ועל העניין של השירה אני יודע שקשה להתפרנס מזה ומכוון לזה בתור מקצוע משני. בגדול, החלום שלי זה להמשיך לכתוב ולנגן לנצח, אבל גם חשוב לי לחתום על קבע בצבא, נראה בעתיד מה יתאים".

חשיפת השירים זה משהו לא פשוט עבור בני אדם, ששופכים את ליבם בין המילים, אולם עדין חולמים צעירים רבים להפוך את הכתיבה למקצוע, להתפרנס מזה בעתיד. מי שחשב שהשירה נעלמה מהעולם, הייתה שייכת לתקופה הקודמת טועה, כי היא נמצאת בינינו, בין הצעירים שיודעים לכתוב נכון, כמו פעם.

"אני כותבת כבר שלוש שנים ומה שהכי מושך אותי בכתיבה, זה שאני יכולה לבטא את עצמי בצורה הכי נכונה, בלי שום מסכות", אומרת צעירה נוספת בת 16. "אני כותבת שירים כשמשעמם לי ומשתפת לפעמים בשירים את החברה הקרובה אלי, היא מפרגנת לי ואפילו מותחת ביקורת לפעמים. הרבה אמנים בישראל לא כותבים לעצמם את השירים, אז גם אם אדם לא יודע לנגן או לשיר אני מאמינה שהוא יכול להתפרנס בעזרת הכתיבה, אני יותר חולמת לכיוון של סיפורים, ברגע שזה יתפתח לשם אני חושבת שזה בהחלט יכול לצמוח למקום של שירה".