בשבועות האחרונים נראה שהפריצות בעולם גוברת, ידיעות על הטרדות לא נותנות ללב מנוח, איך דברים כאלו קורים בכזו קלות?
המבוגרים מאשימים זה את זה במצב הנוער, לפעמים את בני הנוער שמתנהגים בצורה לא ראויה, פתוחה ומתירנית מידי. אבל האמת היא, שקשה להאשים את הנוער כשכל שאר העולם השתגע. איך אפשר להאשים נער או נערה במחשבות לא ראויות בדחפים לא טובים, כשהמסר שהם מקבלים מהעולם זה מיתרונות בלי גבולות? אני לא אומרת שאותם בני נוער שעושים שטויות, הם צדיקים כי הם נולדו למציאות עיוורת, אבל ברור שאת התיקון צריך לעשות כל העולם והתוצר של נוער מתירני, מגיע מחברה מתירנית.
העובדה, שאני, בתור בחורה לא יכולה להסתובב באתרי חדשות ארציים באינטרנט, כי ידיעות שאינן צנועות קופצות בין החדשות, בלי קשר בכלל לעניינים מדיניים, מעידה על משהו לא טוב שקורה כאן, משהו שהתחיל לפני הרבה זמן ורק הולך ומדרדר.
לאחר שילדתי את בני בכורי, קיבלתי ספר במתנה, "חינוך באהבה" של הרב הרוש. בספר הרב כותב בסיס חשוב בחינוך, החינוך הכי טוב זה להתנהג בצורה טובה. לפעמים צעקות, איומים לא יעזרו אם אותו ילד רואה את הוריו עושים את הדברים כנגדם הם מטיפים, מה שנקרא אחד בפה אחד בלב.
המציאות היא, שלא פשוט להיות נער או נערה בעולם שלנו וצריך להיזהר ולהישמר, אם המבוגרים מסביבנו לא תמיד אחראים מספיק על הגבולות אנחנו צריכים להיות מספיק חזקים בשביל לשים אותם לעצמנו. עם כל הפתיחות שלי לעולם, בעיקר בשל היותי כתבת התחלתי להיכנס רק לאתרים דתיים ששומרים על הצניעות, ששומרים על החדשות בצורה המקצועית שלהם, ברמה החדשותית.
אני מאחלת לכל נער או נערה שנמצאים בעולם הסבוך הזה להיות חזקים, לשמור על עצמם כל אחד בדרך משלו ולנסות לא ליפול אל תוך המקום הזה, מה שמייחד את עם ישראל זה שלושה דברים, "בישנים, רחמנים וגומלי חסדים", אז הלוואי ונמשיך לשמור על בישנות, נמיכות קומה, צניעות ונוסיף טוב לעם ישראל.