יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ מנחם אליעזר מוזס שב לארץ עם משלחת הכנסת לאושוויץ שבפולין.
בנאומו במליאה, מיד עם שובו ארצה, אמר מוזס כי "מחריד לחוש באופן בלתי אמצעי את נוראות השואה ותוצאות האנטישמיות ומזעזע לחשוב, שלמרות התוצאות הנוראיות של אותה שנאה, הרי שהיום האנטישמיות שבה וגואה ומרימה שוב את ראשה".
"הנסיעה המרגשת והנרגשת לאושוויץ, טילטלה אותי. הזדעזעתי והתרגשתי כל כך. דרכתי על אדמה בה נרצחו ונטבחו כל משפחת אבי המנוח. שבעים נפש נשרפו במקום הנורא ששמו אושוויץ בירקנאו. אבי נשאר ענף בודד בארץ החיים. מקפיא ומצמרר לעמוד שם ולראות מה עוללו לנו הנאצים האכזריים. גם כשהגענו לקרקוב, הרגשתי קשר מיוחד במינו. אמי ע"ה היתה תלמידת מרת שרה שנירר ע"ה אצלה בבית הספר בית יעקב הראשון בקרקוב. אמי איבדה שם את רוב משפחתה, קמה מן העפר, עלתה לארץ והצליחה לרכז סביבה בנות, כאן בארץ הקודש, ולחנכן בדרך התורה", הוסיף.
הרב מוזס המשיך: "כשקראתי את דו"ח האנטישמיות, אחרי מה שקרה באירופה, נחרדתי! האנטישמיות גוברת והעולם לא למד את הלקח. אנו שומעים מידי יום ביומו על תופעות של ונזליזם, של שריפות, של חקיקה אנטישמית, רדיפת יהודים. במהלך שהותנו בקרקוב רצינו ללכת להתפלל על קברו של הרמ"א זי"ע ועוד קדושי עליון הטמונים בעיר. אנשי הביטחון לא התיר לנו. הם טענו אמרו כי בשל האנטישמיות הגואה המצב מסוכן ואל לנו לעזוב את מקום הכינוס.
בנאום בן דקה שנשא בטקס בקרקוב אמר הרב מוזס, "יזכור אלוקים נשמת כל קרובי וקרובותי, זקני וזקנותי, דודי ודודותי, הן מצד אבי והן מצד אמי, הן שהומתו הן שנהרגו, הן שנשחטו, ושנשרפו, ושנטבעו, ושנחנקו, על קידוש השם. (מתוך יזכור). ומכתבי אבי ז"ל: 'שבעים נפש מבני משפחתי ניספו על קידוש השם כאן במקום הנורא הזה, ואני נשארתי ענף בודד בארץ החיים'. עד כאן לשון אבי ז"ל".
"אני, שנולדתי להורי לאחר 10 שנות נישואין, בן יחיד, נקמתי באשמדאי ההיטלריסטי על ידי הקמת משפחה של בנים, נכדים ונינים. וברוך השם, אנו מתקרבים בעזרת השם, למספר הנפשות שהושמדו. וזו הנקמה האמיתית", אמר מוזס.