"אם נשווה מתקפת סייבר משמעותית למתקפת טילים, אז כל יום נופלים ישירות על תחנות הכוח שלנו שני טילים".
נתון זה נמסר על ידי האלוף במיל. יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, בכנס סייברטק בת"א.
"בקצרה אומר, כי האיום מספר אחד של חברת החשמל יהיה: נאסראללה וטיליו OUT, מתקפות סייבר IN", טען רו טל.
"אם הייתי מגדיר מטרה אסטרטגית בהקשר של תשתיות בכלל ובמקרה שלנו, תשתית החשמל", אמר רון-טל, "המטרה האסטרטגית היא המשך הפעלת מערכות החשמל תוך הקפדה מאוד ברורה על סדרי עדיפויות".
רון-טל הוסיף, כי "במלחמות העבר, קו המגע מאוד ברור, הניצחונות ברורים. בסופן יש מישהו שעומד ויש מישהו ששוכב. ככל שמתפתח הטרור, המלחמות מלוכלכות יותר, והגבולות וקווי מגע מטושטשים יותר. היום, ההכרעות הן פחות ופחות ברורות וחד משמעיות. אין יותר מצב של מנצח ומפסיד, יש מצב של מערכות שהולכות ונחלשות, ומתקשות לתפקד. הן ניזוקות, אבל הן לא מוכרעות".
"חברת החשמל לישראל הינה אחת מחברות התשתית המוגדרות כספק שירות חיוני. אנו פועלים מכוח חוק ואין ביכולתנו להפסיק לתפקד. אנחנו מחויבים להמשיך לספק חשמל בכל מצב ובכל עת, ובמיוחד במצבי חירום", קבע רון טל.
לדבריו, "שרשרת החשמל מורכבת מייצור, הולכה וחלוקה, ונהוג לחשוב שדווקא הייצור הוא הפגיע ביותר ובעל ההשפעה הרבה ביותר במקרה של פגיעה. אבל האמת היא שמרכיבי החשמל פועלים כשרשרת. פגיעה שתביא לנתק בשרשרת, תביא לפגיעה באספקת החשמל. ובהקשר זה, פגיעה בתחנת כוח תביא לפגיעה בכושר הייצור, אך זו תהיה פגיעה נקודתית. דווקא ההולכה, שלמעשה מוציאה את כל האנרגיה הזאת מאתרי הייצור ושולחת אותה לכל המקומות בארץ, היא הנתיב היותר פגיע. זה נכון בישראל כמו שזה נכון בכל מדינות העולם".
רון טל ציין, כי "חברת החשמל פרוסה בכל הארץ, בכ – 200 אתרים פיזיים שונים, חלקם אתרי ייצור חשמל וחלקם אחרים. במרבית האתרים מוטמעות מערכות מיחשוב מאוד מודרניות. בנוסף למערכות המידע השונות אשר בשימוש החברה, יש לחברה גם קשר עם ספקים ויצרני ציוד בחו"ל. כל אלה מהווים נקודות תורפה".
רון טל מסר כמה נתונים מספריים, הנוגעים אך ורק לרשתות הניהוליות:
כמות החומר המעובד ביום: 400,000,000 רשומות.
כמות אירועים חשודים – ממוצע שעתי: 12,000.
אירועים הנחקרים לעומק ביום: 20.
אירועים בעלי משמעות ביום: 2 (630 אירועים משמעותיים בשנה!!!)
"לסיכום", אמר רון-טל, "ההתארגנות ברמה הלאומית טרם הושלמה, האינטגרציה ברמה הלאומית עדיין בחיתוליה, מעבר המידע הבין גופי עדיין לא קיים ואני חושב שאנחנו חייבים לקדם, ומהר, את הקמת המרכז הלאומי הקיברנטי, אנחנו חייבים להגדיר מדיניות, ואנחנו חייבים לקיים רגולציה מתאימה, זה חוסר מאוד גדול. אנחנו חייבים לבנות קאדר אנושי - כוח אדם שיוביל את היכולת לפתח בהיבט הטכנולוגי ולהיות המתקדמים ביותר בתחום זה".