חשיפתה של פרשת המעילה הגדולה ב\"בנק למסחר\", שהביאה להתמוטטותו של הבנק נראתה עד לפני שבועות אחדים כתופעה חד פעמית: אזרחי מדינת ישראל ההמומים, רגילים אמנם לשלם עמלות גבוהות לבנק שלהם, ולעיתים נראות עמלות אלה תמוהות, אך לא שיערו שהמקרה של אתי אלון אינו יחיד במינו. בתחילת השבוע פורסם כי פקיד בבנק המזרחי חשוד שבמשך שנים אחדות הונה את לקוחותיו, ומשך כספים מחשבונותיהם כדי להעבירם לחשבונות אחרים. היקף המעילה קטן יותר מזה של אלון: מדובר \"בסך הכל\" ב 28 מיליון שקלים, אולם התופעה מתחילה להדאיג: אתמול פורסמו שתי פרשיות מעילה נוספות, אחת מהן התרחשה אף היא בסניף בנק המזרחי במרכז הארץ.

נגיד בנק ישראל הגיב על התופעה ואמר כי כרגע מדובר על שישים מעילות שנתגלו בזמן האחרון. ביומן הצהריים של ערוץ 7 אמר כתב \"חדשות מחלקה ראשונה\" כי לדעתו מדובר במספר גבוה יותר של מעילות, שאת חלקן לא תפסו, וזאת בעקבות מדיניות הבנק, שעל פיה הסתפקו בפיטורי העובד בלבד, וגם בגלל אי רצונה של המשטרה לבדוק את הנושא.

אתמול ערכה הוועדה לביקורת המדינה דיון בנושא הבנק למסחר, דיון שאליו הוזמן גם מבקר המדינה אליעזר גולדברג. המבקר אמר כי משרדו פתח בבדיקה ראשונית על פעילותה של יחידת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אשר תפקידה, בין השאר לוודא כי הבנקים מתפקדים כשורה.

יצוין כי בדוח שערך בנק ישראל בבנק למסחר לקראת סיום 2001, חודשים אחדים לפני שנתגלתה פרשת המעילה, לא נמצאו כל חריגות, וכי הליקויים שנמצאו תוקנו. כל הליקויים החמורים שנתגלו לאחר שהפרשה נודעה אינם מופיעים בדוח.

אייל, שהיה בעבר חוקר פרטי, הסביר כי לפני שהבנקים מעסיקים עובדים זוטרים הם שוכרים את שירותיהם של חוקרים פרטיים, אולם חקירת המועמדים היא בסיסית ושטחית, ובאשר לקידום הבכירים בבנק, אשר מינוים מותנה לעיתים בבדיקה במכונת אמת, אם המועמד מסרב להיבדק אין הבנקים עומדים על כך שתנאי זה ימולא.

אייל ממליץ, אם כן, לאזרחים לסמוך על עצמם: \"אין דין ואין דיין. מה שלקוחות יכולים לעשות הוא לעקוב באופן אישי ולעיתים די קרובות על מה שקורה בחשבון שלהם, ולהתלונן מיד ברגע שהם מגלים אי סדר\".